< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1 >
הן המאמר הראשון תאופילוס עשיתיהו על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד׃ | 1 |
The former record I made, O Theophilus, of all things that Jesus began both to do and to teach,
עד היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את השליחים אשר בחר בהם׃ | 2 |
till the day on which he was taken up, after he had, through the Holy Spirit, given commandments to the apostles whom he had chosen.
ואשר גם התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים׃ | 3 |
To whom, after he had suffered, he also showed himself alive, by many indubitable proofs; appearing to them for forty days, and speaking of the things that pertain to the kingdom of God.
ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים כי אם להוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃ | 4 |
And calling them together, he commanded them not to depart from Jerusalem, but to wait for the promise of my Father, which, said he, you have heard from me;
כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃ | 5 |
for John indeed immersed in water, but you shall be immersed in the Holy Spirit, not many days hence.
ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר אדנינו המשיב אתה בעת הזאת את המלוכה לישראל׃ | 6 |
Therefore, when they came together, they asked him, saying: Lord, wilt thou at this time restore the kingdom to Israel?
ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו׃ | 7 |
But he said to them: It is not for you to know times or seasons that the Father has reserved under his own control.
אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃ | 8 |
But you shall receive power, after the Holy Spirit has come upon you, and you shall be witnesses for me both in Jerusalem, and in all Judea, and in Samaria, and to the most distant part of the earth.
ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃ | 9 |
And when he had spoken these things, while they were looking on him, he was taken up, and a cloud received him out of their sight.
ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃ | 10 |
And while they were looking earnestly toward heaven, as he went up, behold, two men stood by them in white raiment,
ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו פה ועיניכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה׃ | 11 |
who also said: Men of Galilee, why stand you gazing up into heaven? This Jesus, who has been taken up from you into heaven, shall come in the same manner in which you saw him go into heaven.
ויפנו וילכו ירושלימה מן ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים דרך תחום שבת׃ | 12 |
Then they returned to Jerusalem from the mount called Olivet, which is near Jerusalem, a sabbath-day’s journey.
ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר היו ישבים בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב׃ | 13 |
And when they had come in, they went up into an upper room, in which dwelt Peter and James, and John and Andrew, Philip and Thomas, Bartholomew and Matthew, James the son of Alphæus, and Simon Zelotes, and Judas the brother of James.
כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתפלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומרים אם ישוע וגם אחיו׃ | 14 |
All these, with one mind, continued in prayer and supplication, with the women, and Mary the mother of Jesus, and with his brothers.
ובימים האלה קם פטרוס בתוך התלמידים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃ | 15 |
And in those days Peter arose in the midst of the disciples, (the number of the names together was about a hundred and twenty, ) and said:
אנשים אחים מן הצרך היה כי ימלא הכתוב ההוא אשר דבר מקדם רוח הקדש בפי דוד על יהודה אשר היה מוליך את תפשי ישוע׃ | 16 |
Brethren, it was necessary for this scripture to be fulfilled, which the Holy Spirit had before spoken by the mouth of David, concerning Judas, who was a guide to those who took Jesus:
כי היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה׃ | 17 |
for he was numbered with us, and had been appointed to this ministry.
והנה הוא קנה לו שדה במחיר הרשעה ויפל על פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל מעיו׃ | 18 |
Therefore he purchased a field with the reward of his iniquity; and falling headlong, he burst asunder in the midst, and all his bowels gushed out.
וגם נודעה זאת לכל ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם׃ | 19 |
And it was known to all that dwelt in Jerusalem, so that the field is called, in their own language, Akeldama, that is, The field of blood.
כי כתוב בספר תהלים תהי טירתו נשמה ואל יהי בה ישב ופקדתו יקח אחר׃ | 20 |
For it is written in the book of Psalms, Let his habitation be desolate, and let no one dwell in it, and, His office let another take.
ועל כן מן הצרך כי מן האנשים האלה אשר התהלכו אתנו כל ימי היות אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו׃ | 21 |
Therefore, of these men who have associated with us during the whole time in which the Lord Jesus went in and out among us,
החל מטבילת יוחנן עד יום הלקחו מאתנו כי אחד מהם יהיה לעד עמנו על קומו מן המתים׃ | 22 |
beginning from the immersion of John till the day on which he was taken up from us, must one be appointed as a witness with us of his resurrection.
ויעמידו שנים את יוסף הנקרא בר שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה׃ | 23 |
And they set apart two, Joseph called Barsabas, who was surnamed Justus, and Matthias;
ויתפללו ויאמרו אתה אדני היודע כל הלבבות הראה נא מן השנים האלה את האחד אשר בחרת בו׃ | 24 |
and praying, they said: Thou, Lord, who knowest the hearts of all, make known which of these two thou hast chosen,
לקחת את גורל השרות הזה והשליחות אשר סר ממנה יהודה להלך אל מקומו׃ | 25 |
that he may be appointed to this ministry and apostleship, from which Judas by transgression fell, that he might go to his own place.
ויפילו גורלות ויפל הגורל על מתיה ויספח אל עשתי עשר השליחים׃ | 26 |
And they gave in their lots, and the lot fell on Matthias: and he was numbered with the eleven apostles.