מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9
| ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃ | 1 |
Meanwhile Saul, still breathing out threats of murder against the disciples of the Lord, went to the high priest
| וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃ | 2 |
and begged of him letters addressed to the synagogues in Damascus, so that if he found any that were of the Way, either men or women, he could bind them and bring them to Jerusalem.
| ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃ | 3 |
And as he journeyed, when he was approaching Damascus, suddenly a light from heaven flashed round him.
| ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃ | 4 |
He fell to the ground, and heard a voice which said to him, "Saul, Saul, why are you persecuting me?"
| ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃ | 5 |
And he said, "Who are you Lord?"
| והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃ | 6 |
"I am Jesus, whom you are persecuting," he said. "Stand up and go into the city, and there you shall be told what you must do."
| והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃ | 7 |
Meanwhile the men who were his fellow travelers stood speechless, hearing indeed the voice, but beholding no one.
| ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃ | 8 |
And Saul got up from the ground, but although his eyes were open, he continued to perceive nothing; so they took him by the hand and led him into Damascus.
| ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃ | 9 |
And he remained there three days, seeing nothing, and without eating or drinking.
| ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃ | 10 |
Now there was in Damascus a disciple named Ananias, and the Lord spoke to him in a vision, saying, "Ananias!" And he answered, "Lo, I am here, Lord."
| ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃ | 11 |
And the Lord said to him. "Arise, go into the street named ‘Straight,’ and make inquiries in the house of Judas for a man of Tarsus, one Saul.
| וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃ | 12 |
He is now praying, and has seen a man named Ananias enter and lay his hands on him to restore his sight."
| ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃ | 13 |
"But, Lord," said Ananias, "I have heard from many about that man, and how much evil he did to the saints at Jerusalem!
| וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃ | 14 |
"In this city, too, he has authority from the chief priests to arrest all those who call upon thy name."
| ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃ | 15 |
"Go," answered the Lord, "this man is chosen instrument of mine to bear my name before the nations and their kings, and before the Children of Israel also;
| כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃ | 16 |
"for I am going to show him all he has to suffer for the sake of my name."
| וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃ | 17 |
And so Ananias went and entered into the house, and laying his hands on him, said, "Brother Saul, the Lord, even Jesus, who appeared to you on your journey, has sent me that you may receive your sight, and be filled with the Holy Spirit."
| וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃ | 18 |
Instantly something like scales fell from his eyes, and he received his sight. He arose and was baptized.
| ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃ | 19 |
Afterward he took food and was strengthened. And he remained for some time with the disciples at Damascus.
| וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃ | 20 |
And he began at once to proclaim in the synagogues Jesus as the Son of God.
| וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃ | 21 |
His hearers were all astonished, and began to say. "Is not this the very man who in Jerusalem made havoc of those who called upon the Name? Did he not come hither for the express purpose of carrying them all in chains to the high priests?"
| ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃ | 22 |
But Saul gained more and more influence, and kept putting the Jews who lived in Damascus to confusion by his proof that Jesus was the Christ.
| ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃ | 23 |
And when many days were fulfilled the Jews made a plot to kill Saul;
| ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃ | 24 |
but information of their plot was given Saul, and although they kept watch day and night on the gates, in order to make away with him,
| ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃ | 25 |
his disciples took him by night, and let him down over the wall, lowering him in a basket.
| ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃ | 26 |
So he came to Jerusalem, and attempted to join the disciples, but they were all afraid of him, because they did not believe that he was a disciple.
| ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃ | 27 |
But Barnabas took him and brought him to the apostles, and told them how Saul had seen the Lord in the way, and that he had spoken to him; and also how he had preached the Name of the Lord Jesus boldly at Damascus.
| ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃ | 28 |
Henceforth Saul was one of them, going in and out of the city, and speaking fearlessly in the Name of the Lord.
| ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃ | 29 |
He also used to hold conversations and debates with the Grecian Jews, but they kept trying to kill him.
| וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃ | 30 |
When they learned this the brothers took him down to Caesarea, and then sent him forth to Tarsus.
| ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃ | 31 |
Now throughout the whole of Judea, Galilee, and Samaria the Church continued to enjoy peace and to be spiritually built up. It was increasing in members also, as it kept walking in the fear of the Lord, and in the comfort of the Holy Spirit.
| ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃ | 32 |
Now Peter, as he was going from town to town, came down also to the saints who lived in Lydda.
| וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃ | 33 |
Here he found a man named Aeneas, bedridden for eight years, a paralytic.
| ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃ | 34 |
Peter said to him. "Aeneas, Jesus Christ cures you! Rise and make your own bed!"
| ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃ | 35 |
At once he rose to his feet. All the people of Lydda and Sharon saw him, and they turned to the Lord.
| ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃ | 36 |
Among the disciples at Joppa was a woman named Tabitha - which may be translated Dorcas or "Gazelle" - a woman whose life was full of good works and almsgiving, which she was doing continually.
| ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃ | 37 |
She, as it happened, was taken ill just at that time, and died. After washing her body, they laid it in an upper room.
| ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃ | 38 |
And as Lydda was near Joppa, the disciples, when they heard that Peter was there, sent two men to him with the entreaty, "Delay not to come to us."
| ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃ | 39 |
So Peter arose and went with them. On his arrival they took him up- stairs, and all the widows stood near him, weeping, and showing him the cloaks and garments which Dorcas used to make, while she was still with them.
| ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃ | 40 |
But Peter put them all out, and kneeled down, and prayed; and then turning to the body, he said, "Tabitha, rise!" She opened her eyes, and on seeing Peter she sat up.
| וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃ | 41 |
Then he gave her his hand and raised her up, and after calling the saints and the widows, he gave her back to them alive.
| ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃ | 42 |
This incident became known throughout Joppa, and many believed in the Lord.
| ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃ | 43 |
Peter stayed for some time in Joppa, lodging in the house of Simon, the tanner.
