מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8
| ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃ | 1 |
| וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃ | 2 |
| ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃ | 3 |
| והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃ | 4 |
| ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃ | 5 |
| ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃ | 6 |
| כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃ | 7 |
| ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃ | 8 |
| ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃ | 9 |
| ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃ | 10 |
| ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃ | 11 |
| ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃ | 12 |
| ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃ | 13 |
| וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃ | 14 |
| וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃ | 15 |
| כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃ | 16 |
| ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃ | 17 |
| ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃ | 18 |
| ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃ | 19 |
| ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃ | 20 |
| אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃ | 21 |
| ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃ | 22 |
| כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃ | 23 |
| ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃ | 24 |
| והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃ | 25 |
| וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃ | 26 |
| ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃ | 27 |
| ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃ | 28 |
| ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃ | 29 |
| וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃ | 30 |
| ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃ | 31 |
| וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃ | 32 |
| בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃ | 33 |
| ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃ | 34 |
| ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃ | 35 |
| ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃ | 36 |
| ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃ | 37 |
| ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃ | 38 |
| ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃ | 39 |
| ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃ | 40 |
