מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4

1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃

P'et'rosnat Yohansn ash ashosh keewoke bobefere kahniwotsnat Ik'i maa kotfuwotsatsi naashosh aaninuwere Seduk'awiwots bomaants waat

2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃

Wosheets gitetsúwots Iyesus k'irotse b́ tuwo ash ashosh bodanitsonat k'irtsuwots k'irotse botwitwok'owo kish bokeewutsotse bofayi.

3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃

Mansh boon dets bodek'iyakon datso ilat b́teshtsotse yaatsish b́ borfetsosh tipimoots boteshetuwk'o bok'ali.

4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃

Ernmó bokeewuts keewo k'ebts ashuwotsitse ayuwots amanerno, amants ashuwots taawonwere úts kumo maants dambaan b́ t'iini.

5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃

Yaats guurok'on Ayhudi naashuwotsnat eenashuwotsn, Muse nemo danifwotswere Iyerusalemits kakuwe bowutsi.

6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃

Kahniwots naasho Hananat K'eyafn, Yohansnat Indriyasn, Kahni maa naashwotsatsi k'aabo jag jamwots fa'ano,

7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃

Bowere wosheets gitetsuwotsi botaalotse need'idek't, «Han it k'al eegi angoneyamó kon shútsoneya?» ett boon boaati.

8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃

Manoor P'et'ros S'ayin shayiron s'eent hank'o ett boosh bíaaniy, «It ash ashaatse naashtswotsonat eenashwotso!

9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃

Noo hambets no aateyirwo ash dúr ikosh k'aleets sheeng keewonat awuk'on b́ kashtsok'oniyee.

10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃

Ashaan kashat it shinatse b́ need'ir, it it jiire Ik'onmó k'irotse b́ tuuztso Nazrettso Iyesus Krstos shútson b́ wottsok'o it únetsnat Israe'el ash jamo dane.

11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃

It gimbi agfwots gac'at it juuts shútso bí nee, ernmó bí gimbiman tungúshatse shútswotsi kaatsde detset shúts eeno wotere.

12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃

Mansha kasho bína bako k'oshon konnor aaliye, noo bín nokashish geyitso Ik'o ashuwotssh b́ imts shútso bíyere okoon dats jamatse konwor aaliye.»

13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃

P'et'rosnat Yohansn aawshuk'on bokeewtsok'o moosh mooshiyruwots bos'iltsok'on danaawonat daneraw ash bowoto bo dantsotse bo'adi, Iyesusntonwere bo teshtsok'o danbodek'i.

14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃

Kashts ashonwere bonton b́ned'efere bo bek'tsosh boatsats bokeewituwo bot'ut'i.

15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃

Mansha moosh mooshifwotsoke úromaants bokeshetwok'o azazat muk'i boteshiyakon hank'o ett boshiyeyi.

16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃

«Eshe ashaanotsatse eeg k'aluwono? Adits keewi enan bo kishon b́ fiinetsotse Iyerusalemitse beyiru jamwotsoke danere, mansh keewan haalo falatsonee.

17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃

Ernmó ash jamoke ayefere bíamawok'o hanyahak Iyesus shúútso s'eer konshor bo keewurawok'o ‹it atso korde'ere› erone.»

18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃

Manihak s'eegdek't Iyesus shúútso s'eer b́ jamon bodanirawok' kup'idek't boon boazazi.

19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃

P'et'rosnat Yohansnmó hank'o et boosh boaaniyi, «Ik'osh aleyoniyere itsh aleyo Ik'i shinatse wotituwaa? Aab it it tookonor angshwere.

20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃

Nooyere nobek'tsonat noshishtson keewo fal k'ayatsone.»

21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃

Ash ashuwotsatsi naashwotsnat moosh mooshifwots P'et'rosnat Yohansn awuk'on bo fayitwok'o weero t'ut't, ashuwots boshattsotse aaniy sheefat faksh bok'ri, man bok'aluwere ashuwots wotts keewumantse tuutso Ik'o bo udtsosha b́tesh.

22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃

Adits keewann kashts ashman bí idmeyo hab natoniyere bogka b́ tesh.

23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃

P'et'rosnat Yohansn faksh k'rere bo toohuwotsok boaantsok'on kahniwotsatse naashuwotsnat eenashuwotsn boosh boetts jamo bokeewi.

24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

Bowre man boshishtsok'on, ik wotdek't bok'aaro eenshdek't Ik'o maants hank'o ett bokuhi, «Daro, datso, aatsk'aro, boyitse fa'a jamo aztso Doonz eenono!

25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

S'ayin shayiron n guutso no nihi Dawit noonon hank'o etaat keewtso neene, ‹Ik' ash woterawwots eegishe bo shashiri? Ashuwots eegishe gond finosh datsmec'ron bo k'úmiri?

26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Datsatsi naashwots matseedekt, Dats k'ezirwots ik wotdek't ko'edek't, Doonzonat b́ Mesihiyo ats bo tuwi.›

27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃

«Aron Hirodisnat P'ent'os datsatsi asho P'ilat'os Ik' ash woterawwotsnat Israe'el ashuwotsn kitots ko'edek't nfuuttso S'ayin guutso Iyesus ats botuwi,

28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃

Hank'o b́ wotiye nee shino niangonat ntook shunon n beezts fino s'eetsoshe,

29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃

Doonzono!, andoor bo sheefirwan s'iile, n guutsuwots bosharaniye aawo shu'ude n aap'o bokewituwok'o woshuwe,

30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃

N guuts S'ayino Iyesus shútson shodtswots bo kashitwok'onat adits, een een keewwots bo wotitwok'o n kisho jargwe.»

31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃

Ik' k'ono bo ishiyakon ko'edek't bo beyiruwok man shek'e b́wutsi, jamwotswere shayiri S'ayinon s'een bowutsi, Ik'i aap'onwre ááwu shuk'on keewo dek't botuwi.

32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃

Amants jamwots ik nibonat ik maac'on detsfno bo tesh, konuworu ash iko, «Haniye tikee» bí eteet keewo deshatse b́ tesh, bo dagotsere jam keewo bo jamets shira b́ teshi,

33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃

Woshetswotswere Doonzo Iyesus k'irotse tuwi jango angi eenona bogawefo, jametswotsatsno Ik' s'aati eeno fa'e b́tesh.

34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃

Datso wee moowo detsts jamwotswere kem dek't b́ gizman dek't boweyiruwotse boyitse konworu t'ut'tso aali b́ tesh.

35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃

Gizmano dek'wat woshetswotssh im bok'refoni. Bo ik iketssh boosh b́ geyitsok'owa kay bodek'foni.

36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃

K'op'rsn shuwetso, Yosefi eteetso Lewawi iko fa'e b́ teshi, wosheetswotsu «Barnabasi» ett bo s'eegfoni, b́ bitsonuwere «Kup'shit na'a» etee.

37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃

Bíwere b́ datso kemt b́ gizo dek'wat woshetswotssh b́ imi.