< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3 >
ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃ | 1 |
Petrus autem, et Ioannes ascendebant in templum ad horam orationis nonam.
ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃ | 2 |
Et quidam vir, qui erat claudus ex utero matris suae, baiulabatur: quem ponebant quotidie ad portam templi, quae dicitur Speciosa, ut peteret eleemosynam ab introeuntibus in templum.
ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃ | 3 |
Is cum vidisset Petrum, et Ioannem incipientes introire in templum, rogabat ut eleemosynam acciperet.
ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃ | 4 |
Intuens autem in eum Petrus cum Ioanne, dixit: Respice in nos.
וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃ | 5 |
At ille intendebat in eos, sperans se aliquid accepturum ab eis.
ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃ | 6 |
Petrus autem dixit: Argentum et aurum non est mihi: quod autem habeo, hoc tibi do: In nomine Iesu Christi Nazareni surge, et ambula.
ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃ | 7 |
Et apprehensa manu eius dextera, allevavit eum, et protinus consolidatae sunt bases eius, et plantae.
ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃ | 8 |
Et exiliens stetit, et ambulabat: et intravit cum illis in templum ambulans, et exiliens, et laudans Deum.
ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃ | 9 |
Et vidit omnis populus eum ambulantem, et laudantem Deum.
ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃ | 10 |
Cognoscebant autem illum, quod ipse erat, qui ad eleemosynam sedebat ad Speciosam portam templi: et impleti sunt stupore et extasi in eo, quod contigerat illi.
ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃ | 11 |
Cum viderent autem Petrum, et Ioannem, cucurrit omnis populus ad eos ad porticum, quae appellatur Salomonis, stupentes.
וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃ | 12 |
Videns autem Petrus, respondit ad populum: Viri Israelitae quid miramini in hoc, aut nos quid intuemini, quasi nostra virtute aut potestate fecerimus hunc ambulare?
אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃ | 13 |
Deus Abraham, et Deus Isaac, et Deus Iacob, Deus patrum nostrorum glorificavit filium suum Iesum, quem vos quidem tradidistis, et negastis ante faciem Pilati, iudicante illo dimitti.
אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃ | 14 |
Vos autem sanctum, et iustum negastis, et petistis virum homicidam donari vobis:
ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃ | 15 |
auctorem vero vitae interfecistis, quem Deus suscitavit a mortuis, cuius nos testes sumus.
ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃ | 16 |
Et in fide nominis eius, hunc, quem vos vidistis, et nostis, confirmavit nomen eius: et fides, quae per eum est, dedit integram sanitatem istam in conspectu omnium vestrum.
ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם׃ | 17 |
Et nunc fratres scio quia per ignorantiam fecistis, sicut et principes vestri.
והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃ | 18 |
Deus autem, qui praenunciavit per os omnium prophetarum, pati Christum suum, sic implevit.
לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃ | 19 |
Poenitemini igitur, et convertimini ut deleantur peccata vestra:
למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃ | 20 |
ut cum venerint tempora refrigerii a conspectu Domini, et miserit eum, qui praedicatus est vobis, Iesum Christum,
אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם׃ (aiōn ) | 21 |
quem oportet quidem caelum suscipere usque in tempora restitutionis omnium, quae locutus est Deus per os sanctorum suorum a saeculo Prophetarum. (aiōn )
הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃ | 22 |
Moyses quidem dixit: Quoniam Prophetam suscitabit vobis Dominus Deus vester de fratribus vestris, tamquam meipsum audietis iuxta omnia quaecumque locutus fuerit vobis.
והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃ | 23 |
Erit autem: omnis anima, quae non audierit Prophetam illum, exterminabitur de plebe.
וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃ | 24 |
Et omnes prophetae a Samuel, et deinceps, qui locuti sunt, annunciaverunt dies istos.
אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃ | 25 |
Vos estis filii prophetarum et testamenti, quod disposuit Deus ad patres nostros, dicens ad Abraham: Et in semine tuo benedicentur omnes familiae terrae.
לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃ | 26 |
Vobis primum Deus suscitans Filium suum, misit eum benedicentem vobis: ut convertat se unusquisque a nequitia sua.