מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 26

1 ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃

Then Agrippa said to Paul: You are permitted to speak for yourself. Then Paul stretched forth his hand, and answered for himself.

2 מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃

I think myself happy, King Agrippa, because I shall this day make my defense before you, concerning all things of which I am accused by the Jews;

3 כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃

especially, since you are acquainted with all the customs and questions that are among the Jews. For this reason, I beseech you to hear me patiently.

4 הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃

My course of life from my youth, which, from the beginning, was among my own nation in Jerusalem, know all the Jews;

5 כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃

who, knowing me from the first, could testify, if they would, that, according to the strictest sect of our religion, I lived a Pharisee.

6 ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃

And now I stand and am judged for the hope of the promise made by God to our fathers;

7 ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃

to which promise our twelve tribes, zealously serving night and day, hope to come: on account of which hope, King Agrippa, I am accused by the Jews.

8 מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃

What? Is it thought a thing incredible among you, that God raises the dead?

9 הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃

I verily thought with myself, that I ought to do many things against the name of Jesus the Nazarene.

10 כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃

And this I did in Jerusalem; and many of the saints did I shut up in prison, having received authority from the chief priests: and when they were put to death, I gave my vote against them.

11 ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃

And I punished them often in every synagogue, and compelled them to speak impiously; and, being exceedingly mad against them, I persecuted them even to foreign cities.

12 ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃

While I was engaged in these things, and was going to Damascus with authority and commission from the chief priests,

13 והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃

at midday, while I was on the road, I saw, O King, a light from heaven, above the brightness of the sun, shining round about me and those who journeyed with me.

14 ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃

And when we had all fallen to the earth, I heard a voice speaking to me, and saying, in the Hebrew language, Saul, Saul, why do you persecute me? It is hard for you to kick against the goads.

15 ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃

And I said, Who art thou, Lord? He replied, I am Jesus, whom you persecute.

16 אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃

But arise, and stand upon your feet; for I have appeared to you for this purpose, to make you a minister and a witness of the things which you have seen, and of those in which I will appear to you,

17 בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃

delivering you from the people, and from the Gentiles, to whom now I send you,

18 לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃

in order to open their eyes, and to turn them from darkness to light, and from the authority of Satan to God, that they may receive remission of sins, and an inheritance among the sanctified, by faith in me.

19 על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃

Wherefore, King Agrippa, I was not disobedient to the heavenly vision;

20 כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃

but announced first to those in Damascus and Jerusalem, and throughout all the region of Judea, and then to the Gentiles, that they should repent and turn to God, and do works worthy of repentance.

21 ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃

For these reasons the Jews seized me in the temple, and endeavored to kill me.

22 והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃

Having, therefore, obtained help from God, I have stood till this day, testifying both to small and to great, saying nothing else than the things which the prophets and Moses did say should come to pass:

23 כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃

that Christ should suffer, and that he first, by his resurrection from the dead, should show light to the people, and to the Gentiles.

24 ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃

And as he spoke these things in his defense, Festus said, with a loud voice; Paul, you are mad; much learning drives you to madness.

25 ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃

But he replied: I am not mad, most excellent Festus, but speak forth the words of truth and soberness.

26 כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃

For the king has knowledge of these things, before whom, also, I speak with boldness; for I am persuaded that none of these things have escaped his notice; for this was not done in a corner.

27 המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃

King Agrippa, do you believe the prophets? I know that you believe.

28 ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃

Then Agrippa said to Paul: You almost persuade me to be a Christian.

29 ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃

And Paul replied: I could pray to God, that not only you, but also all that hear me to-day, were both almost and altogether such as I am, except these bonds.

30 ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃

And the king arose, and the governor, and Bernice, and those who sat with them.

31 ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃

And when they had withdrawn, they conversed with one another, saying: This man does nothing worthy of death or of bonds.

32 ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃

And Agrippa said to Festus: This man could have been set at liberty, if he had not appealed to Cæsar