מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 25

1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃

When Festus was come into the province after thre dayes he ascended fro Cesarea vnto Ierusalem.

2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס׃

Then enformed him the hye prestes and the chefe of the Iewes of Paul. And they besought him

3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃

and desired faveour agaynst him that he wold sende for him to Ierusalem: and layde awayte for him in the waye to kill him.

4 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב׃

Festus answered that Paul shuld be kept at Cesarea: but that he him selfe wold shortly departe thither.

5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו׃

Let the therfore (sayd he) which amoge you are able to do it come doune with vs and accuse him if ther be eny faute in the man.

6 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס׃

When he had taried there moare then ten dayes he departed vnto Cesarea and the nexte daye sate doune in the iudgemet seate and commaunded Paul to be brought.

7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃

When he was come the Iewes which were come fro Ierusalem came aboute him and layde many and greveous complayntes agaynst Paul which they coulde not prove

8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃

as longe as he answered for him selfe that he had nether agaynst the lawe of the Iewes nether agaynst the temple nor yet agaynst Cesar offended eny thinge at all.

9 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה׃

Festus willinge to do the Iewes a pleasure answered Paul and sayde: wilt thou goo to Ierusalem and there be iudged of these thinges before me?

10 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃

Then sayd Paul: I stonde at Cesars iudgemet seate where I ought to be iudged. To ye Iewes have I no harme done as thou verely well knowest.

11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני׃

If I have hurte them or comitted eny thinge worthy of deeth I refuse not to dye. If none of these thinges are where of they accuse me no man owght to delyver me to them. I appeale vnto Cesar.

12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך׃

Then spake Festus with deliberacion and answered. Thou hast appealed vnto Cesar: vnto Cesar shalt thou goo.

13 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס׃

After a certayne dayes kinge Agrippa and Bernice came vnto Cesarea to salute Festus.

14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור׃

And when they had bene there a good ceason Festus rehersed Paules cause vnto ye kynge sayinge: ther is a certayne man left in preson of Felix

15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃

about whom when I came to Ierusalem the hye prestes and elders of the Iewes enformed me and desyred to have iudgement agaynst him.

16 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה׃

To whom I answered: It is not the maner of the Romayns to delyver eny man that he shuld perisshe before that he which is accused have the accusars before him and have licence to answer for him selfe concerninge ye cryme layde agaynst him:

17 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש׃

whe they were come hidder wt out delaye on the morowe I sate to geve iudgement and comaunded ye ma to be brought forthe.

18 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃

Agaynst who when ye accusers stode vp they brought none accusacion of soche thinges as I supposed:

19 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃

but had certayne questions agaynst him of their awne supersticion and of one Iesus which was ded: whom Paul affirmed to be alyve.

20 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃

And be cause I douted of soche maner questions I axed him whyther he wolde goo to Ierusalem and there be iudged of these matters.

21 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר׃

Then when Paul had appealed to be kept vnto the knowledge of Cesar I commaunded him to be kept tyll I myght sende him to Cesar.

22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו׃

Agrippa sayd vnto Festus: I wolde also heare ye man my selfe. To morowe (sayde he) thou shalt heare him.

23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס׃

And on ye morowe when Agrippa was come and Bernice with greate pompe and were entred into the counsell housse with the captaynes and chefe men of the cite at Festus commaundement Paul was brought forth.

24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד׃

And Festus sayde: kynge Agrippa and all men which are heare present wt vs: ye se this man about whom all the multitude of the Iewes have bene with me both at Ierusalem and also here cryinge that he ought not to lyve eny lenger.

25 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃

Yet founde I nothinge worthy of deeth that he had comitted. Neverthelesse seinge that he hath appealed to Cesar I have determined to sende him.

26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃

Of whom I have no certayne thinge to wryte vnto my lorde. Wherfore I have brought him vnto you and specially vnto the kynge Agrippa that after examinacion had I myght have sumwhat to wryte.

27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו׃

For me thynketh it vnreasonable for to sende a presoner and not to shewe the causes which are layde agaynst him.