מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 25

1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃

Three days after Festus entered his province, he went up from Caesarea to Jerusalem.

2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס׃

The high priest and the Jewish leaders laid charges against Paul before him.

3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃

They urged him, asking it as a favor, to send for him to Jerusalem. They meant to lay in wait for him and kill him on the way.

4 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב׃

But Festus answered that Paul was in custody at Caesarea, and that he himself was going there soon.

5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו׃

"Let those then," he said, "who are in authority among you, go down with me, and if there is anything amiss in the man, let them accuse him."

6 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס׃

After staying not more than eight or ten days among them, he went down to Caesarea, and the next day, after taking his seat upon the tribunal, he ordered Paul to be brought.

7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃

When he came in, the Jews who had come down from Jerusalem stood around him and brought a number of serious charges against him, which they could not prove.

8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃

Paul said in his defense, "I have committed no crime against the Law of the Jews, against the Temple, or against Caesar."

9 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה׃

But Festus, wishing to ingratiate himself with the Jews, answered Paul and said, "Will you go up to Jerusalem and be tried there by me upon these charges?"

10 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃

"I am standing before Caesar’s tribunal," answered Paul, "where I ought to be tried. I have done no wrong to the Jews, as you very well know.

11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני׃

"If I am a criminal and have done anything for which I ought to die, I do not object to die. But if none of their charges is true, no man can give me up to them. I appeal to Caesar."

12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך׃

Then Festus, after conferring with the council, answered. "You have appealed to Caesar; to Caesar you shall go."

13 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס׃

A short time after this King Agrippa and Bernice came to Caesarea to pay their respects to Festus.

14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור׃

And while they tarried many days, Festus laid Paul’s case before the king. "There is a man here," he said, "whom Felix left a prisoner.

15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃

"The chief priests and the elders of the Jews informed me about him, when I was at Jerusalem, demanding a sentence against him.

16 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה׃

I told them that it was not the custom of the Romans to give any man up for punishment, before the accused had his accusers face to face, and had opportunity of defending himself against the charges that had been brought against him.

17 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש׃

"So when a number of them came together here, I made no delay, but the next day took my seat in the tribunal, and commanded the man to be brought.

18 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃

"But when his accusers stood up, they did not begin charging him with any of the crimes that I was expecting,

19 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃

but they kept quarreling with him about certain matters connected with their own religion, and about one Jesus who had died, but whom Paul affirmed over and over was alive.

20 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃

I was perplexed how to investigate such questions, and asked Paul whether he would go to Jerusalem, and there be judged of these matters.

21 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר׃

But when Paul appealed to have his case reviewed for the decision of the Emperor, I ordered him to be detained until I could send him up to Caesar."

22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו׃

"I should like to hear the man, myself," said Agrippa to Festus. Festus answered, "You shall hear him tomorrow."

23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס׃

So the next day Agrippa and Bernice came with great pomp, and took their places in the hall of audience, accompanied by the tribunes and men of high rank in the city. At the command of Festus Paul was brought in.

24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד׃

"King Agrippa," said Festus, "and all men who are present with us, you see here the man about whom the entire body of the Jews at Jerusalem, and here also, sent to me, crying out that he ought not to live any longer.

25 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃

"I could not find that he had done anything for which he ought to die; but as he himself has appealed to the Emperor, I have determined to send him.

26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃

"Now I have nothing very definite to tell our sovereign about him. So I have brought the man before you all, and especially before you, King Agrippa, in order that, after examination, I may have something to write.

27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו׃

"For it does seem to me unreasonable to send a person without signifying the charges against him."