מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 25

1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃

When Festus, having entered upon his government, after three days went up from Cæsarea to Jerusalem.

2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס׃

And the chief priest and first men of the Jews informed him against Paul,

3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃

and, asking a favor against him, besought him that he would send and have him brought to Jerusalem, laying a plot to kill him on the road.

4 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב׃

Then Festus answered, that Paul was under guard in Cæsarea, and that he himself would soon depart thither.

5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו׃

Therefore, said he, let those among you who are men of influence, go down with me, and accuse this man, if there is any wickedness in him.

6 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס׃

And he remained among them not more than eight or ten days, and then went down to Cæsarea And, on the next day, he sat upon the judgment-seat, and commanded Paul to be brought.

7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃

And when he had come, the Jews who had come down from Jerusalem stood around, and brought many and heavy accusations against Paul, which they were not able to prove,

8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃

he answering for himself: Neither against the law of the Jews, nor against the temple, nor against Cæsar, have I committed any offense.

9 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה׃

But Festus, willing to confer a favor on the Jews, answered Paul, and said: Are you willing to go up to Jerusalem, and there be judged before me concerning these things?

10 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃

And Paul answered: I am standing at the judgment-seat of Cæsar, where I ought to be judged. To the Jews I have done no wrong, as you very well know.

11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני׃

If, however, I be an offender, and have done any thing worthy of death, I refuse not to die. But if the things of which these men accuse me are nothing, no one can deliver me to them. I appeal to Cæsar.

12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך׃

Then Festus, after conferring with the council, answered: To Cæsar have you appealed? To Cæsar you shall go.

13 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס׃

And after some days, King Agrippa and Bernice came down to Cæsarea, to salute Festus.

14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור׃

And as they remained there many days, Festus made known to the king the facts concerning Paul, saying: There is a certain man, who was left in bonds by Felix,

15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃

concerning whom, when I was in Jerusalem, the chief priests and elders of the Jews informed me, asking for judgment against him.

16 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה׃

I replied to them, that it is not the custom of the Romans to deliver any man up to death, before the accused has had his accusers face to face, and has had an opportunity to answer concerning the charge that is against him.

17 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש׃

Therefore, when they had come hither with me, I made no delay; but, on the next day, sat on the judgment-seat, and commanded the man to be brought forth.

18 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃

And when his accusers stood up, they brought no such charge against him as I expected;

19 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃

but they had certain questions against him, about their own religion, and about a certain Jesus that had died, who, Paul affirmed, was alive.

20 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃

But, being in doubt about the question concerning this man, I asked him if he would go up to Jerusalem, and there be judged with respect to these matters.

21 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר׃

But when Paul made his appeal, that he should be kept for the judgment of Augustus, I commanded him to be kept, till I could send him to Cæsar

22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו׃

And Agrippa said to Festus: I could wish to have heard the man myself. He replied: To-morrow you shall hear him.

23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס׃

Therefore, on the morrow, when Agrippa and Bernice came with great pomp, and entered the place of audience, with the officers and principal men of the city, Paul, at the command of Festus, was brought forth.

24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד׃

And Festus said: King Agrippa, and all men here present, you see this man, about whom all the multitude of the Jews, both in Jerusalem and in this place, have entreated me, crying out, that he ought to live no longer.

25 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃

But finding that he had done nothing worthy of death, and as he himself has appealed to Augustus, I have determined to send him.

26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃

Concerning him I have nothing certain to write to my Lord. For this reason, I have brought him before you all, and especially before you, King Agrippa, that, after the examination has been held, I may have something to write.

27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו׃

For it seems to me unreasonable to send a prisoner, and not to make known the charges that are against him.