< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24 >

וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃ 1
Через п’ять днів первосвященник Ананія разом зі старійшинами та адвокатом Тертуллом прийшли до Кесарії та перед намісником висунули обвинувачення проти Павла.
ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃ 2
Коли Павла покликали, Тертулл почав обвинувачувати його, кажучи: «Тривалий мир ми маємо завдяки тобі, і добрі речі були зроблені для цього народу через твою дбайливість.
את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃ 3
Поважний Феліксе! Ми з великою вдячністю завжди й повсюди це визнаємо.
אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃ 4
Щоб не затримувати тебе довго, благаю тебе, вислухай нас коротко у своєму милосерді.
כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃ 5
Ми з’ясували, що ця людина – бунтівник. Він провокує заворушення між усіма юдеями в усьому світі та очолює назарейську єресь.
והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃ 6
До того ж він намагався осквернити Храм. Тому ми його спіймали й хотіли судити за нашим Законом.
ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃ 7
Але прийшов Трибун Лісій і силоміць забрав його з наших рук,
ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃ 8
наказавши його обвинувачам іти до тебе. Якщо ти його допитаєш, то сам дізнаєшся про все, у чому ми його звинувачуємо».
וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃ 9
Інші юдеї теж долучилися до обвинувачень, говорячи, що все це правда.
וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃ 10
Коли намісник подав знак, Павло почав говорити: «Знаючи, що ти вже багато років суддя цього народу, я охоче буду захищатися.
אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃ 11
Ти можеш довідатись, що минуло не більше дванадцяти днів відтоді, як я прийшов до Єрусалима на поклоніння.
ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃ 12
І не бачили мене, щоб я сперечався з кимось у Храмі або підбурював народ десь у синагогах чи в місті.
גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃ 13
Вони навіть не можуть тобі довести того, у чому мене звинувачують.
אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃ 14
Але я визнаю, що служу Богові батьків наших згідно з вченням Шляху, яке вони називають єрессю. Я вірю всьому, що записано в Законі та Пророках.
ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃ 15
У мене така ж надія на Бога, як і в них, що буде воскресіння праведних та неправедних.
ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃ 16
Тому я дбаю про те, щоб завжди мати чисте сумління перед Богом та людьми.
ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃ 17
Через багато років я прийшов, щоби подати моєму народові милостиню та принести жертви.
ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃ 18
За цим мене й знайшли очищеного в Храмі. Там не було ні натовпу, ні колотнечі.
אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃ 19
Це були деякі юдеї з Азії, які мали би бути тут перед тобою, якщо мають щось проти мене.
או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃ 20
Або нехай присутні тут скажуть, яку провину знайшли в мені, коли я стояв у Синедріоні.
בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃ 21
Хіба що те слово, яке я вигукнув перед ними: „Сьогодні мене судять перед вами за воскресіння з мертвих!“»
ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃ 22
Тоді Фелікс, який добре знав про Шлях, відклав суд, сказавши: «Я винесу рішення з вашого питання, коли прийде Трибун Лісій».
ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃ 23
Він наказав сотникові стерегти Павла, але надати певну свободу й нікому з його близьких не забороняти, щоб служили йому.
ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃ 24
Через декілька днів Фелікс прийшов разом зі своєю дружиною Друзиллою, яка була юдейкою. Він наказав покликати Павла, аби послухати про віру в Ісуса Христа.
ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃ 25
Проте коли Павло говорив про праведність, здержливість та майбутній суд, Фелікс злякався й сказав: «Тепер іди! Коли матиму час, покличу тебе».
והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃ 26
Він сподівався, що Павло дасть йому грошей, і тому часто наказував привести його та говорив із ним.
ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃ 27
Коли минуло два роки, замість Фелікса прийшов Порцій Фест. Бажаючи догодити юдеям, Фелікс залишив Павла у в’язниці.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24 >