מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24

1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃

After five days, Ananias the chief priest, certain elders, and an orator named Tertullus went there. These men brought charges against Paul before the governor.

2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃

When Paul stood before the governor, Tertullus began to accuse him and said to the governor, “Because of you we have great peace, and your foresight brings good reform to our nation;

3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃

so with all thankfulness we welcome everything that you do, most excellent Felix.

4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃

So that I detain you no more, I ask you to briefly listen to me with kindness.

5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

For we have found this man to be a pest and one who causes all the Jews throughout the world to rebel. He is a leader of the Nazarene sect.

6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃

He even tried to desecrate the temple, so we arrested him.

7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃

8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃

When you question Paul about all these matters, you will be able to learn about these charges we are bringing against him.”

9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃

The Jews also joined in the accusation, affirming that these charges were true.

10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃

But when the governor motioned for Paul to speak, Paul answered, “I understand that for many years you have been a judge to this nation, and so I gladly explain myself to you.

11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃

You will be able to find out that it has not been more than twelve days since I went up to worship in Jerusalem.

12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃

When they found me in the temple, I did not argue with anyone, and I did not stir up a crowd, either in the synagogues, or in the city.

13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃

They cannot prove to you the accusations they are now making against me.

14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃

But I admit this to you, that according to the Way that they call a sect, in that same way I serve the God of our fathers. I am faithful to all that is in the law and the writings of the prophets.

15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃

I have the same confident hope in God as these men, that there will be a resurrection of both the righteous and the wicked.

16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

So I always strive to have a clear conscience before God and human beings.

17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃

Now after many years I came to bring help to my nation and gifts of money.

18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃

When I did this, certain Jews from Asia found me in a purification ceremony in the temple, not with a crowd or an uproar.

19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃

These men ought to be before you now and say what they have against me, if they have anything.

20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃

Or else, these same men should say what wrong they found in me when I stood before the Jewish council,

21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃

unless it is about this one thing that I shouted out when I stood among them, 'It is concerning the resurrection of those who have died that I am on trial before you today.'”

22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃

Then Felix, who was well informed about the Way, ajourned the hearing. He said, “When Lysias the commander comes down from Jerusalem, I will decide your case.”

23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃

Then he commanded the centurion that Paul should be kept under guard, but to have some freedom so that none of his friends would be prevented from attending to his needs.

24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃

After some days, Felix returned with Drusilla his wife, a Jewess, and he sent for Paul and he heard from him about faith in Christ Jesus.

25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃

But when Paul reasoned with him about righteousness, self-control, and the coming judgment, Felix became frightened and said, “Go away for now. But when I have the opportunity later on, I will send for you.”

26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃

At the same time he wanted Paul to give money to him, so he often sent for him and spoke with him.

27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃

But when two years passed, Porcius Festus became the governor after Felix, but Felix wanted to gain favor with the Jews, so he left Paul to continue under guard.