מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24

1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃

Five days afterward the high priest Ananias came down with some of the elders and a barrister named Tertullus. They laid an information with the Governor against Paul;

2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃

and, when the hearing came on, Tertullus began his speech for the prosecution.

3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃

“We owe it to your Excellency,” he said, “that we are enjoying profound peace, and we owe it to your foresight that this nation is constantly securing reforms – advantages which we very gratefully accept at all times and places.

4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃

But – not to be tedious – I beg you, with your accustomed fairness, to listen to a brief statement of our case.

5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

We have found this man a public pest; he is one who stirs up disputes among our people all the world over, and is a ringleader of the Nazarene heretics.

6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃

He even attempted to desecrate the Temple itself, but we caught him;

7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃

8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃

and you will be able, by examining him on all these points, to satisfy yourself as to the charges which we are bringing against him.”

9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃

The Jewish crowd also joined in the attack and bore out his statements.

10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃

On a sign from the Governor, Paul made this reply: “Knowing, as I do, for how many years you have acted as judge to this nation, it is with confidence that I undertake my own defense.

11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃

For you can easily verify that it is not more than twelve days ago that I went up to worship at Jerusalem,

12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃

where my prosecutors never found me holding discussions with anyone, or causing a crowd to collect – either in the Temple, or in the synagogues, or about the city;

13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃

and they cannot establish the charges which they are now making against me.

14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃

This, however, I do acknowledge to you, that it is as a believer in the Way which they call heretical, that I worship the God of my ancestors. At the same time, I believe everything that is in accordance with the Law and that is written in the prophets;

15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃

and I have a hope that rests in God – a hope which they also cherish – that there will one day be a resurrection of good and bad alike.

16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

This being so, I strive at all times to keep my conscience clear before both God and people.

17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃

After some years’ absence I had come to bring charitable gifts to my nation, and to make offerings;

18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃

and it was while engaged in this that they found me in the Temple, after completing a period of purification, but not with any crowd or disorder.

19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃

There were, however, some Jews from Roman Asia who ought to have been here before you, and to have made any charge that they may have against me –

20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃

Or else let my opponents here say what they found wrong in me when I was before the Council,

21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃

except as to the one sentence that I shouted out as I stood among them – ‘It is about the resurrection of the dead that I am on my trial before you today’.”

22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃

Felix, however, adjourned the case – though he had a fairly accurate knowledge of all that concerned the Way – with the promise, “When Lysias, the commanding officer, comes down, I will give my decision in your case.”

23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃

So he gave orders to the centurion in charge of Paul to keep him in custody, but to relax the regulations, and not to prevent any of his personal friends from attending to his wants.

24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃

Some days later Felix came with his wife Drusilla, who was Jewish, and, sending for Paul, listened to what he had to say about faith in Christ Jesus.

25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃

But, while Paul was speaking at length about righteousness, self-control, and the coming judgment, Felix became terrified, and interrupted him – “Go for the present, but, when I find an opportunity, I will send for you again.”

26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃

He was hoping, too, for a bribe from Paul, and so he used to send for him frequently and talk with him.

27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃

But, after the lapse of two years, Felix was succeeded by Porcius Festus; and, wishing to gain popularity with the Jewish leaders, he left Paul a prisoner.