מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24

1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃

After five days, the high priest, Khananya, came down with certain elders and an orator, one Tertullus. They informed the governor against Paul.

2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃

When he was called, Tertullus began to accuse him, saying, "Seeing that by you we enjoy much peace, and that by your foresight reforms are coming to this nation,

3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃

we accept it in all ways and in all places, most excellent Felix, with all thankfulness.

4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃

But, that I do not delay you, I entreat you to bear with us and hear a few words.

5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

For we have found this man to be a plague, an instigator of insurrections among all the Jews throughout the world, and a ringleader of the sect of the Natsraya.

6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃

He even tried to profane the temple, and we arrested him. And we would have judged him according to our law,

7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃

but the chief captain Lysias came, and with great violence took him away out of our hands,

8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃

commanding his accusers to come to you. By examining him yourself you may ascertain all these things of which we accuse him."

9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃

The Jews also joined in the attack, affirming that these things were so.

10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃

When the governor had beckoned to him to speak, Paul answered, "Because I know that you have been a judge of this nation for many years, I cheerfully make my defense,

11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃

seeing that you can recognize that it is not more than twelve days since I went up to worship at Urishlim.

12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃

In the temple they did not find me disputing with anyone or stirring up a crowd, either in the synagogues, or in the city.

13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃

Nor can they prove to you the things of which they now accuse me.

14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃

But this I confess to you, that after the Way, which they call a sect, so I serve the God of our fathers, believing all things which are according to the Law, and which are written in the Prophets;

15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃

having hope toward God, which these also themselves look for, that there will be a resurrection, both of the just and unjust.

16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

This being so, I also do my best to always have a clear conscience toward God and people.

17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃

Now after some years, I came to bring gifts for the needy to my nation, and offerings;

18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃

amid which certain Jews from Asia found me purified in the temple, not with a mob, nor with turmoil.

19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃

They ought to have been here before you, and to make accusation, if they had anything against me.

20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃

Or else let these men themselves say what injustice they found in me when I stood before the council,

21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃

unless it is for this one thing that I shouted out standing among them, 'Concerning the resurrection of the dead I am being judged before you today.'"

22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃

But Felix, having more exact knowledge concerning the Way, deferred them, saying, "When Lysias, the commanding officer, comes down, I will decide your case."

23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃

He ordered the centurion that he should be kept in custody, and should have some privileges, and not to forbid any of his friends to serve him or to visit him.

24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃

But after some days, Felix came with Drusilla, his wife, who was Jewish, and sent for Paul, and heard him concerning the faith in Meshikha Yeshua.

25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃

As he reasoned about righteousness, self-control, and the judgment to come, Felix was terrified, and answered, "Go your way for this time, and when it is convenient for me, I will summon you."

26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃

Meanwhile, he also hoped that money would be given to him by Paul. Therefore also he sent for him more often, and talked with him.

27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃

But when two years were fulfilled, Felix was succeeded by Porcius Festus, and desiring to gain favor with the Jews, Felix left Paul in bonds.