מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24

1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃

Now after five days the high priest Ananias went down with the elders and a certain orator, Tertullus, and they informed the governor against Paul.

2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃

So when he had been called in, Tertullus began his accusation, saying: “Seeing that by you we enjoy much peace, and your foresight has brought prosperity to this nation,

3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃

we recognize this, most noble Felix, with full gratitude, always and everywhere.

4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃

But so as not to detain you unduly, I would request that you be kind enough to hear us briefly.

5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

We have found this man to be a plague, a creator of discord among all the Jews throughout the world, a ringleader of the Natsorean sect,

6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃

and he even tried to profane the temple; so we arrested him.

7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃

8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃

By examining him yourself you may ascertain all these things of which we accuse him.”

9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃

And the Jews also joined in the attack, affirming that these things were so.

10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃

When the governor had nodded to him to speak, Paul answered: “Knowing, as I do, that you have been an equitable judge of this nation for many years, I do the more cheerfully answer for myself,

11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃

because you can ascertain that it is not more than twelve days since I went up to Jerusalem to worship.

12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃

They did not find me disputing with anyone or stirring up a crowd—not in the temple, not in the synagogues, not around the city.

13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃

Nor can they prove the things of which they now accuse me.

14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃

But I do profess this to you, that according to the Way that they call a sect, that is how I worship the ancestral God, believing all things that stand written throughout the Law and the Prophets,

15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃

having hope in God, which these themselves also look for, that there will be a resurrection of the dead, both the just and unjust.

16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

And this is why I apply myself to always have a clear conscience before both God and men.

17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃

Now after many years I came to bring alms and offerings to my nation,

18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃

in the midst of which certain Jews from Asia found me purified in the temple, with neither crowd nor confusion.

19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃

They are the ones that had to be here before you and make accusation, if they had anything against me.

20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃

Or let these themselves say what wrong they found in me, when I stood before the council,

21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃

unless it be for this one statement that I called out, standing among them, ‘Concerning the resurrection of the dead I am being judged by you today.’”

22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃

Upon hearing these things Felix, having an accurate knowledge of the things concerning the Way, adjourned the proceedings and said, “When Lysias the commander comes down I will decide your case.”

23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃

And he ordered the centurion that Paul should be kept in custody but have some freedom, and not to forbid any of his friends to provide for or to visit him.

24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃

Now after some days, when Felix came with his wife Drusilla, who was a Jewess, he sent for Paul and heard him concerning the faith into Christ Jesus.

25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃

But as he expounded on righteousness, self-control, and the judgment to come, Felix became afraid and answered, “Go away for now; when I have occasion I will summon you.”

26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃

At the same time he was also hoping that Paul would give him money, that he might release him; so he frequently summoned and conversed with him.

27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃

But after two years, Felix was succeeded by Porcius Festus; so Felix, wanting to do the Jews a favor, left Paul in prison.