מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24

1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃

And after five days, Ananias the chief priest came down with the elders and a certain orator, Tertullus; and they informed the governor against Paul.

2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃

And when he was called forth, Tertullus began to accuse him, saying:

3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃

Since through you we enjoy great quietness, and since whatever has been undertaken for this nation has been conducted to a successful issue by your foresight at all times and in all places, we accept it, most excellent Felix, with all thankfulness.

4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃

But that I may not detain you longer, I beseech you to hear us, in your clemency, a few words.

5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

For we have found this man a pest and a mover of sedition among all the Jews throughout the world, a ringleader of the sect of the Nazarenes.

6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃

He also attempted to profane the temple; and we took him, and wished to judge him according to our law.

7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃

But Lysias the officer came, and, with much violence, took him out of our hands,

8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃

and commanded his accusers to come before you. From him you may be able yourself, by examination, to gain a knowledge of all these tilings of which we accuse him.

9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃

And the Jews united in accusing him, saying that these things were so.

10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃

Then Paul, after the governor had nodded to him to speak, answered: Knowing that you have been for many years a judge of this nation, I do the more cheerfully offer a defense for myself:

11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃

for you can understand that there are not more than twelve days since I went up to Jerusalem to worship.

12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃

And they found me neither disputing with any one in the temple, nor exciting the multitude in the synagogue, or in the city:

13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃

nor are they able to prove the things of which they now accuse me.

14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃

But this I confess to you, that after the way which they call sect, so do I worship the God of my fathers; believing all things that are written in the law and in the prophets;

15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃

having hope in God, which they themselves also admit, that I there will be a resurrection of the dead, both of the just and of the unjust.

16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

And I do exercise myself in this, always to have a conscience void of offense toward God and man.

17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃

But, after many years, I came to bring charitable gifts to my nation, and offerings.

18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃

While engaged in these things, certain Jews from Asia found me fulfilling my vow of abstinence in the temple, not with a multitude, nor with tumult.

19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃

These ought to be here before you, and bring their charge, if they have any, against me.

20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃

Or let these persons here say, what offensive conduct they found in me when I stood before the Sanhedrim,

21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃

except in this one expression, which I uttered while standing among them: With respect to the resurrection I of the dead, I am judged by you this day.

22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃

But Felix, having a more accurate knowledge of this way, put them off, and said: When Lysias the officer comes down, I will inquire fully into your matters.

23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃

And he commanded the centurion to keep him under guard, and to relax the rigor of his confinement, and to forbid no one of his friends to minister or to come to him.

24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃

And, after some days, Felix came with his wife Drusilla, who was a Jewess; and he sent for Paul, and heard him concerning the faith in Christ.

25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃

And as he reasoned of righteousness, temperance, and the judgment to come, Felix trembled, and answered: For the present withdraw; when I have a convenient season, I will call for you.

26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃

He hoped, at the same time, that money would have been given him by Paul, to release him. For this reason, he sent for him very frequently, and conversed with him.

27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃

But, after two years, Felix received Portius Festus as his successor; and Felix, wishing to confer a favor on the Jews, left Paul bound.