מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 21
| ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃ | 1 |
When we had torn ourselves away and had set sail, we ran before the wind to Cos; the next day we came to Rhodes, and from there to Patara,
| שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃ | 2 |
where we found a ship crossing to Phoenicia, and went on board and set sail.
| ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃ | 3 |
After sighting Cyprus and leaving it on the left, we sailed to Syria, and put into Tyre, where the ship was to discharge her cargo.
| ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃ | 4 |
There we found the disciples and stayed a week with them. Speaking under the influence of the Spirit, they warned Paul not to set foot in Jerusalem.
| ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃ | 5 |
However, when we had come to the end of our visit, we went on our way, all the disciples with their wives and children escorting us out of the city. We knelt down on the beach, and prayed,
| ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃ | 6 |
and then said goodbye to one another; after which we went on board, and they returned home.
| ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃ | 7 |
After we had made the run from Tyre, we landed at Ptolemais, and exchanged greetings with the followers there, and spent a day with them.
| וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃ | 8 |
The next day we left, and reached Caesarea, where we went to the house of Philip, the missionary, who was one of the Seven, and stayed with him.
| ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃ | 9 |
He had four unmarried daughters, who had the gift of prophecy.
| ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃ | 10 |
During our visit, which lasted several days, a prophet, named Agabus, came down from Judea.
| ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃ | 11 |
He came to see us, and, taking Paul’s belt, and binding his own feet and hands with it, said, ‘This is what the Holy Spirit says – “The man to whom this belt belongs will be bound like this by the religious authorities in Jerusalem, and they will give him up to the Gentiles”.’
| ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃ | 12 |
When we heard that, we and the people of the place began to entreat Paul not to go up to Jerusalem.
| ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃ | 13 |
It was then that Paul made the reply, ‘Why are you weeping and breaking my heart like this? For my part, I am ready not only to be bound, but even to suffer death at Jerusalem for the name of the Lord Jesus.’
| ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃ | 14 |
So, as he would not be persuaded, we said no more to him, only adding – ‘The Lord’s will be done.’
| ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃ | 15 |
At the end of our visit, we made our preparations, and started on our way up to Jerusalem.
| וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃ | 16 |
Some of the disciples from Caesarea went with us, and brought Mnason with them, a Cypriot disciple of long standing, with whom we were to stay.
| ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃ | 17 |
On our arrival at Jerusalem, the followers of the Lord there gave us a hearty welcome;
| וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃ | 18 |
and the next day Paul went with us to see James, and all the church elders were present.
| וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃ | 19 |
After greeting them, Paul related in detail all that God had done among the Gentiles through his efforts;
| וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃ | 20 |
and, when they had heard it, they began praising God, and said to Paul: ‘You see, brother, that those of our people who have become believers in Christ may be numbered by tens of thousands, and they are all naturally earnest in upholding the Jewish Law.
| והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃ | 21 |
Now they have heard it said about you, that you teach all of our people in foreign countries to forsake Moses, for you tell them not to circumcise their children or even to observe Jewish customs.
| ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃ | 22 |
Well now, as they are certain to hear of your arrival, do what we are going to suggest.
| לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃ | 23 |
We have four men here, who have of their own accord put themselves under a vow.
| הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃ | 24 |
Join these men, share their purification, and bear their expenses, so that they may shave their heads; and then all will see that there is no truth in what they have been told about you, but that, on the contrary, you yourself rule your life in obedience to the Jewish Law.
| ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃ | 25 |
As to the Gentiles who have become believers in Christ, we have sent our decision that they should avoid food offered to idols, and blood, and the flesh of strangled animals, and impurity.’
| ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃ | 26 |
Paul joined the men, and the next day shared their purification, and went into the Temple, and gave notice of the expiration of the period of purification when the usual offering should have been made on behalf of each of them.
| ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃ | 27 |
But, just as the seven days were drawing to a close, some of the Jewish people from Roman Asia caught sight of Paul in the Temple, and caused great excitement among all the people present, by seizing Paul and shouting,
| ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃ | 28 |
‘People of Israel! Help! This is the man who teaches everyone everywhere against our people, our Law, and this place; and, what is more, he has actually brought Greeks into the Temple and defiled this sacred place.’
| כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃ | 29 |
(For they had previously seen Trophimus the Ephesian in Paul’s company in the city, and were under the belief that Paul had taken him into the Temple.)
| ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃ | 30 |
The whole city was stirred, and the people quickly collected, seized Paul, and dragged him out of the Temple, when the doors were immediately shut.
| והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃ | 31 |
They were bent on killing him, when it was reported to the officer commanding the garrison, that all Jerusalem was in commotion.
| וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃ | 32 |
He instantly got together some officers and soldiers, and charged down on the crowd, who, when they saw the commanding officer and his soldiers, stopped beating Paul.
| ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃ | 33 |
Then he went up to Paul, arrested him, ordered him to be doubly chained, and proceeded to inquire who he was, and what he had been doing.
| ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃ | 34 |
Some of the crowd said one thing, and some another; and, as he could get no definite reply because of the uproar, he ordered Paul to be taken into the barracks.
| ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃ | 35 |
When Paul reached the steps, he was actually being carried by the soldiers, owing to the violence of the mob;
| כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃ | 36 |
for the people were following in a mass, shouting out, ‘Kill him!’
| וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃ | 37 |
Just as he was about to be taken into the Fort, Paul said to the commanding officer, ‘May I speak to you?’ ‘Do you know Greek?’ asked the commanding officer.
| האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃ | 38 |
‘Aren’t you, then, the Egyptian who some time ago raised an insurrection and led the four thousand Bandits out into the wilderness?’
| ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃ | 39 |
‘No,’ said Paul, ‘I am a Jew of Tarsus in Cilicia, a citizen of a city of some note. I beg you to give me permission to speak to the people.’
| וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃ | 40 |
The commanding officer gave his permission, and Paul, standing on the steps, made signs with his hand to the people, and, when comparative silence had been obtained, he said to them in Hebrew:
