מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 21
| ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃ | 1 |
AND tearing ourselves away from them, when we had set sail, we came in a direct course to Coos, and the day after to Rhodes, and from thence to Patara.
| שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃ | 2 |
And finding a ship passing over to Phenice, we went on board and set sail:
| ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃ | 3 |
and coming in sight of Cyprus, and leaving it on the left, we sailed unto Syria, and landed at Tyre; for there the ship was to discharge her cargo.
| ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃ | 4 |
And finding disciples, we tarried there seven days: and they said to Paul, by the Spirit, that he should not go up unto Jerusalem.
| ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃ | 5 |
But when we had stayed out those days, we departed, and went on our journey, all of them attending us on our way, with wives and children, till we were out of the city: and kneeling down on the sea shore, we joined in prayer;
| ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃ | 6 |
and embracing one another, we went on ship-board, and they returned to their own homes,
| ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃ | 7 |
So completing our voyage, we arrived from Tyre at Ptolemais, and saluting the brethren, tarried with them one day.
| וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃ | 8 |
And on the morrow we who were Paul’s companions departed with him, and went to Caesarea; and entering into the house of Philip the evangelist (who was one of the seven deacons), we abode with him.
| ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃ | 9 |
Now this man had four maiden daughters endued with the gift of prophecy.
| ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃ | 10 |
And as we tarried there several days, there came down a certain prophet from Judea named Agabus.
| ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃ | 11 |
And coming to us, he took Paul’s girdle, and binding both his own hands and feet together, said, Thus saith the Holy Ghost, The man, whose girdle this is, shall the Jews bind in like manner at Jerusalem, and shall deliver him into the hands of the Gentiles.
| ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃ | 12 |
Then when we heard these things, both we and all who were in the place, besought him not to go up to Jerusalem.
| ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃ | 13 |
But Paul replied, Why do ye thus―weeping and breaking my heart? for I am ready not only to be bound, but to die at Jerusalem for the name of the Lord Jesus.
| ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃ | 14 |
And when he could not be persuaded, we desisted, saying, The will of the Lord be done.
| ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃ | 15 |
Then after those days, packing up our baggage, we went up to Jerusalem:
| וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃ | 16 |
and there went also with us some disciples from Caesarea, bringing one Mnason a Cyprian, an ancient disciple, at whose house we were to lodge.
| ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃ | 17 |
And when we arrived at Jerusalem, the brethren received us with delight.
| וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃ | 18 |
And on the morrow Paul went in with us unto James: and all the presbyters were present.
| וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃ | 19 |
And after embracing them, he related every particular of the things which God had done among the Gentiles by his ministry.
| וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃ | 20 |
And they, when they heard it, glorified the Lord, and said unto him, Thou seest, brother, how many myriads there are of Jews who have believed; and they are all zealots for the law:
| והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃ | 21 |
And they have been informed of thee, that thou teachest all the Jews, who are among the Gentiles, apostacy from Moses, saying, That they should not circumcise the children, nor walk after the usual practices.
| ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃ | 22 |
What then is to be done? The multitude must certainly be assembled; for they will hear that thou art come.
| לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃ | 23 |
Do this therefore which we say to thee: we have four men, who have a vow upon themselves;
| הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃ | 24 |
them take with thee, be purified with them, and be at the same expence as they, that they may shave their heads: and all men will know that there is no truth in the things reported of thee, but that thou thyself walkest orderly and observest the law.
| ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃ | 25 |
Concerning the Gentiles who have believed, we have already written, deciding that they should observe no such thing, except that they should guard themselves from idol sacrifices, and blood, and what is strangled, and from whoredom.
| ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃ | 26 |
Then Paul took the men, and the following day being purified with them, he entered into the temple, declaring when the days of their purification would be completed, in order whereunto an oblation was to be offered for every one of them.
| ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃ | 27 |
But as the seven days were now drawing to their period, some Jews from Asia seeing him in the temple, excited all the populace to tumult, and laid hands upon him,
| ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃ | 28 |
crying out, Men of Israel, help! This is the man, who, by his preaching, sets all men everywhere against the people, and the law, and this place: yea and more still, hath brought Greeks into the temple, and defiled this holy place:
| כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃ | 29 |
(for they had before seen Trophimus the Ephesian in the city with him, whom they imagined that Paul had introduced into the temple.)
| ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃ | 30 |
And the whole city was in motion, and there was a concourse of people assembled: and laying hands on Paul, they dragged him out of the temple; and immediately the doors were shut.
| והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃ | 31 |
And as they were attempting to murder him, the report reached the military tribune of the band, that all Jerusalem was in confusion.
| וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃ | 32 |
Who instantly taking soldiers and centurions ran down unto them: and when they saw the tribune and the soldiers, they left off beating Paul.
| ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃ | 33 |
Then the tribune approaching him, laid hold on him, and ordered him to be bound with two chains; and asked who he was, and what he had done.
| ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃ | 34 |
Then some among the multitude bellowed out one thing, and some another: so unable to know the certainty of the case because of the tumult, he ordered him to be brought into the fortress.
| ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃ | 35 |
But when he was on the stairs, it happened that he was borne up by the soldiers, because of the press of the crowd.
| כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃ | 36 |
For a multitude of the people followed, crying, Away with him!
| וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃ | 37 |
And when he was just ready to be carried into the fortress, Paul said to the military tribune, May I be permitted to speak a word to thee? And he said, Dost thou know Greek?
| האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃ | 38 |
Art not thou certainly that Egyptian who some time since raised a sedition, and led out into the desert four thousand cutthroats?
| ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃ | 39 |
But Paul replied, I am indeed a Jew, a man of Tarsus, of Cilicia, a citizen of no contemptible city: and, I entreat thee, permit me to speak to the people.
| וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃ | 40 |
So having his permission, Paul standing on the stairs, waved his hand to the people. And profound silence being obtained, he spake to them in the Hebrew tongue, saying,
