מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 20
| ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃ | 1 |
After the uproar had ceased, Paul sent for the disciples and, after encouraging them, took leave of them, and departed to go into Macedonia.
| ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃ | 2 |
When he had gone through those parts, and had encouraged them with many words, he came into Greece.
| וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃ | 3 |
When he had spent three months there, and a plot was made against him by Jews as he was about to set sail for Syria, he determined to return through Macedonia.
| וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃ | 4 |
He was accompanied by Sopater son of Pyrrhus of Beroea; Aristarchus and Secundus of the Thessalonians; Gaius of Derbe; Timothy; and Tychicus and Trophimus of Asia.
| ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃ | 5 |
But these had gone ahead, and were waiting for us at Troas.
| ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃ | 6 |
We sailed away from Philippi after the days of Unleavened Bread, and came to them at Troas in five days, where we stayed seven days.
| ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃ | 7 |
On the first day of the week, when we were gathered together to break bread, Paul talked with them, intending to depart on the next day, and continued his speech until midnight.
| ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃ | 8 |
There were many lights in the upper chamber where we were gathered together.
| ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃ | 9 |
A certain young man named Eutychus sat in the window, weighed down with deep sleep. As Paul spoke still longer, being weighed down by his sleep, he fell down from the third story, and was taken up dead.
| וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃ | 10 |
Paul went down, and fell upon him, and embracing him said, "Do not be troubled, for his life is in him."
| ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃ | 11 |
When he had gone up, and had broken bread, and eaten, and had talked with them a long while, even until break of day, he departed.
| והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃ | 12 |
They brought the boy in alive, and were greatly comforted.
| ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃ | 13 |
But we who went ahead to the ship set sail for Assos, intending to take Paul aboard there, for he had so arranged, intending himself to go by land.
| ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃ | 14 |
When he met us at Assos, we took him aboard, and came to Mitylene.
| ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃ | 15 |
Sailing from there, we came the following day opposite Chios. The next day we landed at Samos, and the day after we came to Miletus.
| כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃ | 16 |
For Paul had determined to sail past Ephesus, that he might not have to spend time in Asia; for he was hastening, if it were possible for him, to be in Jerusalem on the day of Pentecost.
| וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃ | 17 |
From Miletus he sent to Ephesus, and called to himself the elders of the church.
| ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃ | 18 |
When they had come to him, he said to them, "You yourselves know, from the first day that I set foot in Asia, how I was with you all the time,
| אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃ | 19 |
serving the Lord with all humility, with many tears, and with trials which happened to me by the plots of the Jews;
| איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃ | 20 |
how I did not hold back from declaring to you anything that was profitable, and teaching you publicly and from house to house,
| ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃ | 21 |
testifying both to Jews and to Greeks repentance toward God, and faith toward our Lord Jesus.
| ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃ | 22 |
And now, look, compelled by the Spirit, I am going to Jerusalem, not knowing what will happen to me there;
| אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃ | 23 |
except that the Holy Spirit testifies in every city, saying that bonds and afflictions wait for me.
| אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃ | 24 |
But I make my life an account of nothing precious to myself, so that I may finish my race, and the ministry which I received from the Lord Jesus, to fully testify to the Good News of the grace of God.
| ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃ | 25 |
"And now, look, I know that you all, among whom I went about proclaiming the Kingdom, will see my face no more.
| על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃ | 26 |
Therefore I testify to you today that I am innocent of everyone's blood,
| כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃ | 27 |
for I did not hold back from declaring to you the whole plan of God.
| לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃ | 28 |
Watch out for yourselves and to all the flock, in which the Holy Spirit has made you overseers, to shepherd the church of God which he purchased with his own blood.
| כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃ | 29 |
For I know that after my departure, vicious wolves will enter in among you, not sparing the flock.
| וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃ | 30 |
Men will arise from among your own selves, speaking perverse things, to draw away the disciples after them.
| על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃ | 31 |
Therefore watch, remembering that for a period of three years I did not cease to admonish everyone night and day with tears.
| ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃ | 32 |
Now I entrust you to God, and to the word of his grace, which is able to build up, and to give you the inheritance among all those who are sanctified.
| לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃ | 33 |
I coveted no one's silver, or gold, or clothing.
| ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃ | 34 |
You yourselves know that these hands served my necessities, and those who were with me.
| ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃ | 35 |
In all things I gave you an example, that so laboring you ought to help the weak, and to remember the words of the Lord Jesus, that he himself said, 'It is more blessed to give than to receive.'"
| ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃ | 36 |
When he had spoken these things, he knelt down and prayed with them all.
| ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃ | 37 |
They all wept a lot, and fell on Paul's neck and kissed him,
| וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃ | 38 |
sorrowing most of all because of the word which he had spoken, that they should see his face no more. And they accompanied him to the ship.
