מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2
| וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ | 1 |
SO when the day of Pentecost was fully come, they were all with unanimity assembled together.
| ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ | 2 |
And there came suddenly from heaven a sound as it were of a rushing mighty wind, and it filled the whole house where they were sitting.
| ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ | 3 |
And there was an appearance to them of divided tongues, as of fire, and it rested on every one of them.
| וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ | 4 |
And they were all filled with the Holy Ghost, and they began to speak with other tongues, as the Spirit gave them power to express themselves.
| ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ | 5 |
Now there were dwelling at Jerusalem, Jews, men of piety, from every nation under heaven.
| ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃ | 6 |
And when this report spread, the multitude collected around them, and were overwhelmed with astonishment, because they heard them speaking every one in his own peculiar dialect.
| וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ | 7 |
And they were all amazed, and wondered, saying one to another, Are not all these who are speaking Galileans?
| ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃ | 8 |
And how do we hear every man in our own peculiar dialect, in which from our birth we were brought up?
| פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃ | 9 |
Parthians, and Medes, and Elamites, and they who inhabit Mesopotamia, and Judea, and Cappadocia, Pontus, and Asia,
| פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃ | 10 |
and Phrygia, and Pamphylia, Egypt, and the parts of Lybia adjoining Cyrene, and the sojourners, who are Romans, both Jews and proselytes,
| כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃ | 11 |
Cretans and Arabians, we hear them speaking in our own several tongues the marvellous things of God.
| וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ | 12 |
And they were all amazed, and much perplexed, and knew not what to think, saying one to another, What can this mean?
| ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃ | 13 |
But others scoffing said, These men are brimful of sweet wine.
| אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃ | 14 |
But Peter, standing up with the eleven, raised his voice, and addressed them; Men of Judea, and all ye who dwell at Jerusalem, let this be known to you, and listen to my words:
| כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃ | 15 |
for these men are not, as ye suppose, drunk, for it is only the third hour of the day.
| אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃ | 16 |
But this is what was spoken by the prophet Joel;
| והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃ | 17 |
“And it shall come to pass in the last days, saith God, I will pour our of my spirit upon all flesh: and your sons and your daughters shall prophesy, your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams:
| וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ | 18 |
and upon my servants and my handmaidens in those days will I pour out of my spirit; and they shall prophesy:
| ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃ | 19 |
and I will perform prodigies in the heaven above, and signs in the earth beneath; blood, and fire, and vapour of smoke.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ | 20 |
The sun shall be turned into darkness, and the moon into blood, before the great and illustrious day of the Lord come.
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ | 21 |
And it shall come to pass, that whosoever shall call on the Lord shall be saved.”
| אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃ | 22 |
Men of Israel, hear these words; Jesus the Nazarean, a man from God, pointed out to you by miracles and wonders and signs, which God did by him in the midst of you, as yourselves also know:
| אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ | 23 |
him, by the destined counsel and foreknowledge of God delivered up, ye have seized, and by wicked hands have crucified and slain:
| והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃ | 24 |
whom God hath raised up, having loosed the pains of death: forasmuch as it was not possible that he should be held thereby.
| כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ | 25 |
For David speaketh concerning him, “I have seen the Lord always before me, for he is at my right hand, that I might not be shaken:
| לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ | 26 |
therefore is my heart full of joy, and my tongue hath exulted; and still shall my flesh also repose in hope,
| כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Hadēs g86) | 27 |
that thou wilt not leave my soul in the mansion of the dead, nor permit that Holy One of thine to see corruption. (Hadēs g86)
| תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃ | 28 |
Thou hast made known to me the ways of life; thou shalt fill me with delight by thy countenance.”
| אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃ | 29 |
Men and brethren, permit me to speak with freedom to you concerning the patriarch David, that he hath been both dead and buried, and his sepulchre is with us to this day.
| והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃ | 30 |
Being therefore a prophet, and knowing that God had sworn to him with an oath, that of the fruit of his loins, according to the flesh, he would raise up the Messiah to sit upon his throne;
| לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ (Hadēs g86) | 31 |
he, foreseeing this, spake of the resurrection of the Messiah, that his soul should not be left in the mansion of the dead, and that his flesh should not see corruption. (Hadēs g86)
| את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ | 32 |
This very Jesus hath God raised up, of which we all are witnesses.
| ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃ | 33 |
He therefore being exalted at the right hand of God, and having received from the Father the promise of the Holy Spirit, hath poured out this, which ye now see and hear.
| כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ | 34 |
For David is not ascended into the heavens: for he saith himself, “The Lord said unto my Lord, Sit on my right hand,
| עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 35 |
until I make thine enemies a footstool for thy feet.”
| לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ | 36 |
Let all the house of Israel therefore know assuredly, that God hath made him Lord and Messiah, even that very Jesus whom ye crucified.
| ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ | 37 |
Now when they heard this, they were cut to the heart, and said unto Peter and the rest of the apostles, Men and brethren, what shall we do?
| ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ | 38 |
Then Peter said unto them, Repent, and be baptised every one of you into the name of Jesus Christ for the remission of sins, and ye shall receive the gift of the Holy Ghost.
| כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ | 39 |
For the promise is to you, and to your children, and to all that are afar off; even as many as the Lord our God shall call.
| ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ | 40 |
And with many other words he testified and exhorted, saying, Be saved from this untoward generation.
| ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃ | 41 |
They therefore who gladly received his discourse were baptised: and there were added to them that day about three thousand souls.
| ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ | 42 |
And they persevered stedfastly in the doctrine of the apostles, and in communion, and in breaking bread, and in prayers.
| ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ | 43 |
And on every soul there was an awe: and many miracles and signs were done by the apostles.
| וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ | 44 |
Now all who believed were together, and had all things common;
| ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ | 45 |
and sold their possessions and goods, and divided them among all, as every one had need.
| ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ | 46 |
And daily continuing with one mind at the temple, and breaking bread from house to house, they partook of their food with great joy and simplicity of heart,
| ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃ | 47 |
praising God, and having favour with all the people. And the Lord added the saved ones daily to the church.
