< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2 >

וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ 1
When the day of Pentecost came, they were all meeting together in one place.
ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ 2
Suddenly a noise came from heaven like a roaring wind that filled the whole house where they were staying.
ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ 3
They saw what looked like separate tongue-shaped flames that settled on each of them.
וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ 4
All of them were filled with the Holy Spirit and began to speak in different languages as the Spirit gave them the ability to do so.
ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ 5
At that time there were devout Jews from every nation on earth living in Jerusalem.
ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃ 6
When they heard this noise, a large crowd of them gathered. They were puzzled because everyone heard their own language being spoken.
וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ 7
They were totally amazed, saying, “Look, these people who are speaking—aren't they all Galileans?
ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃ 8
So how is it that we can all hear them speaking in our own mother tongue?
פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃ 9
Parthians, Medes and Elamites; people from Mesopotamia, Judaea and Cappadocia, Pontus and Asia,
פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃ 10
Phrygia and Pamphylia; from Egypt and the area of Libya around Cyrene; visitors from Rome, both Jews and converts,
כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃ 11
Cretans and Arabians—we hear them speaking in our own languages about all the great things God has done.”
וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ 12
They were all amazed and confused. “What does this mean?” they asked each other.
ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃ 13
But others jeered and said, “They've been drinking too much wine!”
אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃ 14
Then Peter stood up with the eleven disciples and spoke in a loud voice: “Fellow Jews and everyone living here in Jerusalem: pay attention to me and I'll explain all this to you!
כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃ 15
These men aren't drunk as you presume. It's only nine in the morning!
אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃ 16
What's happening is what was predicted by the prophet Joel:
והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃ 17
God says, ‘In the last days I will pour out my Spirit on everyone. Your sons and daughters will prophesy. Your young men will see visions. Your old men will dream dreams.
וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ 18
I will pour out my Spirit on my servants, both male and female, and they will prophesy.
ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃ 19
I will also give you miraculous signs in the heavens above and on the earth below—blood, fire, and swirling smoke!
השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 20
The sun will become dark, and the moon will become red like blood before the great and glorious day of the Lord.
והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ 21
But whoever calls on the name of the Lord will be saved.’
אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃ 22
People of Israel, listen to this: Jesus of Nazareth was a man confirmed by God to you by the powerful miracles and signs that God performed through him, right here among you—as you well know.
אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ 23
God, knowing beforehand what would happen, followed his plan and resolved to hand him over to you. By means of the hands of wicked men, you killed him by nailing him to a cross.
והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃ 24
But God raised him back to life, freeing him from the burden of death, because death did not have the power to keep him a prisoner.
כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ 25
David says of him, ‘I saw the Lord always in front of me. I will not be shaken, for he is right beside me.
לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ 26
That's why I'm so happy! That's why my words are full of joy! That's why my body lives in hope!
כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Hadēs g86) 27
For you will not abandon me in the grave, nor will you allow your Holy One to experience decay. (Hadēs g86)
תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃ 28
You have revealed to me the ways of life. You will fill me with joy with your presence.’
אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃ 29
My brothers and sisters, let me tell you plainly that our ancestor David died and was buried, and his tomb is here with us to this day.
והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃ 30
But he was a prophet, and knew that God had promised on oath to place one of his descendants on his throne.
לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ (Hadēs g86) 31
David saw what would happen and spoke about the resurrection of Christ—for Christ was not abandoned to the grave nor did he experience decay. (Hadēs g86)
את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ 32
God has raised this Jesus from the dead, and we're all witnesses of that.
ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃ 33
Now he's been exalted to God's right hand, and has received from the Father the Holy Spirit whom he promised, and has poured out what you're seeing and hearing.
כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ 34
For David didn't ascend into heaven, but he did say: the Lord told my Lord, ‘Sit down here at my right hand
עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 35
until I have made your enemies a stool to put your feet on.’
לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ 36
Now let everyone in Israel be totally convinced of this: God has made this Jesus, who you killed on a cross, both Lord and Messiah!”
ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ 37
When the people heard this they were conscience-stricken. They asked Peter and the other apostles, “Brothers, what should we do?”
ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ 38
“Repent!” Peter told them. “All of you must be baptized in the name of Jesus Christ for the forgiveness of your sins, and you will receive the gift of the Holy Spirit.
כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ 39
This promise is given to you, to your children, and to all who are far away—everyone the Lord our God calls.”
ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ 40
Peter went on speaking, giving them much more evidence. He warned them, “Save yourselves from this perverted generation.”
ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃ 41
Those who accepted what he'd said were baptized, adding about three thousand people to the group of believers that day.
ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ 42
They committed themselves to what the apostles had taught them, and to the fellowship of the believers, “breaking bread” and praying together.
ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ 43
Everyone was in awe, and many miracles and signs were done through the apostles.
וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ 44
All the believers were together and shared everything they had.
ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ 45
They sold their property and belongings, sharing the proceeds with everyone as they needed.
ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ 46
Day after day they continued to meet together in the Temple, and ate together in their homes. They enjoyed their meals humbly and happily. They praised God, and everyone thought favorably of them.
ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃ 47
Every day the Lord added to their number those who were being saved.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2 >