מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2
| וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ | 1 |
And when the day of Pentecost had fully come, they were all with one consent in one place.
| ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ | 2 |
And suddenly there came from heaven a sound as of a rushing, violent wind, and it filled the whole house in which they were sitting.
| ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ | 3 |
And there appeared to them tongues like fire, which distributed themselves, and sat one on each of them.
| וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ | 4 |
And they were all filled with the Holy Spirit, and began to speak with other tongues, as the Spirit gave them utterance.
| ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ | 5 |
Now there were dwelling in Jerusalem devout Jews, from every nation under heaven.
| ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃ | 6 |
When the report of this had gone abroad, the multitude came together; and they were perplexed, for each one heard them speak in his own language.
| וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ | 7 |
They were amazed and astonished, and said one to another: Are not all these that are speaking, Galileans?
| ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃ | 8 |
And how is it that we hear, every one in our own language in which we were born―
| פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃ | 9 |
Parthians and Modes and Elamites, and we who dwell in Mesopotamia, Judea, and Cappadocia, Pontus and Asia,
| פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃ | 10 |
Phrygia and Pamphylia, Egypt and the parts of Libya about Cyrene, Roman residents, Jews and proselytes,
| כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃ | 11 |
Cretes and Arabians―we hear them speaking, in our own tongues, the wonderful works of God?
| וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ | 12 |
And they were all in amazement and doubt, and said, one to another: What can this mean?
| ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃ | 13 |
But others deriding, said: They are full of new wine.
| אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃ | 14 |
But Peter standing up with the eleven, lifted up his voice and said to them: Men of Judea, and all you that dwell in Jerusalem, be this known to you, and give ear to my words.
| כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃ | 15 |
For these men are not drunk, as you suppose: for it is the third hour of the day.
| אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃ | 16 |
But this is that which was spoken of by the prophet Joel:
| והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃ | 17 |
And it shall come to pass in the last days, says God, that I will pour out of my Spirit on all flesh; and your sons and your daughters shall prophesy, and your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams.
| וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ | 18 |
And also on my servants and on my handmaids, I will pour out of my Spirit in those days, and they shall prophesy.
| ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃ | 19 |
And I will show wonders in heaven above, and signs in the earth beneath, blood and fire and columns of smoke.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ | 20 |
The sun shall be turned into darkness, and the moon into blood, before that great and terrible day of the Lord comes.
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ | 21 |
And it shall come to pass, that whoever shall call on the name of the Lord shall be saved.
| אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃ | 22 |
Men of Israel, hear these words: Jesus the Nazarene, clearly pointed out to you as a man from God, by mighty deeds and wonders and signs, which God did by him in your midst, as you yourselves also know,
| אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ | 23 |
him, delivered up by the fixed purpose and foreknowledge of God, you took, and with wicked hands did crucify and slay:
| והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃ | 24 |
whom God raised up, having loosed the pains of death, because it was not possible for him to be held in subjection by it.
| כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ | 25 |
For David speaks with reference to him: I saw the Lord always in my presence: for he is at my right hand, that I should not be moved.
| לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ | 26 |
Therefore my heart rejoiced, and my tongue sang praise. Moreover, my flesh shall rest in hope;
| כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Hadēs g86) | 27 |
because thou wilt not leave my soul in hades, nor suffer thy Holy One to see corruption. (Hadēs g86)
| תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃ | 28 |
Thou didst make known to me the ways of life; thou wilt make me full of joy with thy countenance.
| אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃ | 29 |
Brethren, I may say to you plainly of the patriarch David, that he died, and was buried, and his sepulcher is with us to this day.
| והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃ | 30 |
Therefore, being a prophet, and knowing that God had sworn to him with an oath, that he would cause one from the fruit of his loins to sit on his throne;
| לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ (Hadēs g86) | 31 |
foreseeing this, he spoke of the resurrection of the Christ, that his soul was not left in hades, nor did his flesh see corruption. (Hadēs g86)
| את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ | 32 |
This Jesus has God raised up, of which we all are witnesses.
| ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃ | 33 |
Therefore, having been exalted to the right hand of God, and having received from his Father the promise of the Holy Spirit, he has poured out this, which you now see and hear.
| כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ | 34 |
For David has not ascended into the heavens; but he himself says, The Lord said to my Lord, Sit at my right hand,
| עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 35 |
till I make thy enemies thy footstool.
| לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ | 36 |
Therefore, let all the house of Israel know assuredly, that God has made this same Jesus whom you crucified, both Lord and Christ.
| ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ | 37 |
When they heard this, they were pierced to the heart, and said to Peter and the other apostles: Brethren, what shall we do?
| ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ | 38 |
And Peter said to them: Repent, and be immersed, every one of you, in the name of Jesus Christ, in order to the remission of sins; and you shall receive the gift of the Holy Spirit.
| כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ | 39 |
For the promise is to you, and your children, and to all that are afar off, as many as the Lord our God shall call.
| ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ | 40 |
And with many other words did he testify and exhort, saying: Save yourselves from this wicked generation.
| ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃ | 41 |
Then they that gladly received his word were immersed, and on that day there were added to them about three thousand souls.
| ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ | 42 |
And they attended constantly to the teaching of the apostles, and the fellowship, and the breaking of bread, and the prayers.
| ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ | 43 |
And fear came on every soul; and many wonders and signs were done by the apostles.
| וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ | 44 |
And all that believed were together, and had all things in common;
| ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ | 45 |
and they sold their possessions and goods, and distributed them to all, as each had need.
| ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ | 46 |
And with one consent, they continued daily in the temple; and, breaking bread from house to house, they partook of their food with gladness and simplicity of heart,
| ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃ | 47 |
praising God, and being in favor with all the people. And the Lord added the saved daily to the Church.
