< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 18 >
אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס׃ | 1 |
And after these things, Paul having departed out of Athens, came to Corinth,
וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי׃ | 2 |
and having found a certain Jew, by name Aquilas, of Pontus by birth, lately come from Italy, and Priscilla his wife — because of Claudius having directed all the Jews to depart out of Rome — he came to them,
ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים׃ | 3 |
and because of being of the same craft, he did remain with them, and was working, for they were tent-makers as to craft;
וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃ | 4 |
and he was reasoning in the synagogue every sabbath, persuading both Jews and Greeks.
וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח׃ | 5 |
And when both Silas and Timotheus came down from Macedonia, Paul was pressed in the Spirit, testifying fully to the Jews Jesus the Christ;
ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃ | 6 |
and on their resisting and speaking evil, having shaken [his] garments, he said unto them, 'Your blood [is] upon your head — I am clean; henceforth to the nations I will go on.'
וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת׃ | 7 |
And having departed thence, he went to the house of a certain one, by name Justus, a worshipper of God, whose house was adjoining the synagogue,
וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃ | 8 |
and Crispus, the ruler of the synagogue did believe in the Lord with all his house, and many of the Corinthians hearing were believing, and they were being baptized.
ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה׃ | 9 |
And the Lord said through a vision in the night to Paul, 'Be not afraid, but be speaking and thou mayest be not silent;
כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת׃ | 10 |
because I am with thee, and no one shall set on thee to do thee evil; because I have much people in this city;'
וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים׃ | 11 |
and he continued a year and six months, teaching among them the word of God.
ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט׃ | 12 |
And Gallio being proconsul of Achaia, the Jews made a rush with one accord upon Paul, and brought him unto the tribunal,
ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה׃ | 13 |
saying — 'Against the law this one doth persuade men to worship God;'
ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃ | 14 |
and Paul being about to open [his] mouth, Gallio said unto the Jews, 'If, indeed, then, it was anything unrighteous, or an act of wicked profligacy, O Jews, according to reason I had borne with you,
אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃ | 15 |
but if it is a question concerning words and names, and of your law, look ye yourselves [to it], for a judge of these things I do not wish to be,'
ויגרש אתם מלפני כסא המשפט׃ | 16 |
and he drave them from the tribunal;
ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת׃ | 17 |
and all the Greeks having taken Sosthenes, the chief man of the synagogue, were beating [him] before the tribunal, and not even for these things was Gallio caring.
ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו׃ | 18 |
And Paul having remained yet a good many days, having taken leave of the brethren, was sailing to Syria — and with him [are] Priscilla and Aquilas — having shorn [his] head in Cenchera, for he had a vow;
ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים׃ | 19 |
and he came down to Ephesus, and did leave them there, and he himself having entered into the synagogue did reason with the Jews:
ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה׃ | 20 |
and they having requested [him] to remain a longer time with them, he did not consent,
כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃ | 21 |
but took leave of them, saying, 'It behoveth me by all means the coming feast to keep at Jerusalem, and again I will return unto you — God willing.' And he sailed from Ephesus,
ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא׃ | 22 |
and having come down to Caesarea, having gone up, and having saluted the assembly, he went down to Antioch.
וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים׃ | 23 |
And having made some stay he went forth, going through in order the region of Galatia and Phrygia, strengthening all the disciples.
ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים׃ | 24 |
And a certain Jew, Apollos by name, an Alexandrian by birth, a man of eloquence, being mighty in the Writings, came to Ephesus,
הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃ | 25 |
this one was instructed in the way of the Lord, and being fervent in the Spirit, was speaking and teaching exactly the things about the Lord, knowing only the baptism of John;
והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃ | 26 |
this one also began to speak boldly in the synagogue, and Aquilas and Priscilla having heard of him, took him to [them], and did more exactly expound to him the way of God,
ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד׃ | 27 |
and he being minded to go through into Achaia, the brethren wrote to the disciples, having exhorted them to receive him, who having come, did help them much who have believed through the grace,
כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח׃ | 28 |
for powerfully the Jews he was refuting publicly, shewing through the Writings Jesus to be the Christ.