מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 18

1 אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס׃

On leaving Athens, Paul next went to Corinth.

2 וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי׃

There he met a Jew of the name of Aquila, from Pontus, who, with his wife Priscilla, had lately come from Italy, in consequence of the order which had been issued by the Emperor Claudius for all Jews to leave Rome. Paul paid them a visit,

3 ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים׃

and, since their trade was the same as his, he stayed and worked with them – their trade was tent-making.

4 וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃

Every Sabbath Paul gave addresses in the synagogue, trying to convince both Jews and Greeks.

5 וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח׃

But, when Silas and Timothy had come down from Macedonia, Paul devoted himself entirely to delivering the message, earnestly maintaining before the Jews that Jesus was the Christ.

6 ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃

However, as they set themselves against him and became abusive, Paul shook his clothes in protest and said to them, ‘Your blood be on your own heads. My conscience is clear. From this time forward I will go to the Gentiles.’

7 וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת׃

So he left, and went to the house of a certain Titius Justus, who had been accustomed to join in the worship of God, and whose house was next door to the synagogue.

8 וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃

Crispus, the synagogue leader, came to believe in the Lord, and so did all his household; and many of the Corinthians, as they listened to Paul, became believers in Christ and were baptized.

9 ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה׃

One night the Lord said to Paul, in a vision, ‘Have no fear, but continue to speak, and refuse to be silenced;

10 כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת׃

for I am with you, and no one will do you harm, for I have many people in this city.’

11 וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים׃

So he settled there for a year and a half, and taught God’s message among the people.

12 ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט׃

While Gallio was governor of Greece, some of the Jewish leaders made a combined attack on Paul, and brought him before the Governor’s Bench,

13 ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה׃

charging him with persuading people to worship God in a way forbidden by the Law.

14 ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃

Just as Paul was on the point of speaking, Gallio said to them, ‘If this were a case of misdemeanour or some serious crime, there would be some reason for my listening patiently to you;

15 אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃

but, since it is a dispute about words, and names, and your own Law, you must see to it yourselves. I do not choose to be a judge in such matters.’

16 ויגרש אתם מלפני כסא המשפט׃

Saying this, he drove them back from the Bench.

17 ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת׃

Then they all set on Sosthenes, the synagogue leader, and beat him in front of the Bench, but Gallio did not trouble himself about any of these things.

18 ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו׃

Paul remained there some time after this, and then took leave of the followers, and sailed to Syria with Priscilla and Aquila, but not before his head had been shaved at Cenchreae, because he was under a vow.

19 ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים׃

They put into Ephesus, and there Paul, leaving his companions, went into the synagogue and addressed the Jews.

20 ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה׃

When they asked him to prolong his stay, he declined, saying however,

21 כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃

as he took his leave, ‘I will come back again to you, please God,’ and then set sail from Ephesus.

22 ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא׃

On reaching Caesarea, he went up to Jerusalem and exchanged greetings with the church, and then went down to Antioch.

23 וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים׃

After making some stay in Antioch, he set out on a tour through the Phrygian district of Galatia, strengthening the faith of all the disciples as he went.

24 ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים׃

Meanwhile there had come to Ephesus an Alexandrian Jew, named Apollos, an eloquent man, who was well-versed in the scriptures.

25 הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃

He had been well-instructed in the Way of the Lord, and with burning zeal he spoke of, and taught carefully, the facts about Jesus, though he knew of no baptism but John’s.

26 והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃

This man began to speak out fearlessly in the synagogue; and when Priscilla and Aquila heard him, they took him home and explained the Way of God to him more carefully still.

27 ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד׃

When he wanted to cross to Greece, the followers furthered his plans, and wrote to the disciples there to welcome him. On his arrival he proved of great assistance to those who had, through the loving kindness of God, become believers in Christ,

28 כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח׃

for he vigorously confuted the Jews, publicly proving by the scriptures that Jesus was the Christ.