מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 17

1 ויהי אחרי עברם באמפפוליס ובאפלוינא ויבאו אל תסלוניקי אשר שם בית כנסת היהודים׃

Paul le Silas sia Amphipolis le Apollonia a kantan zawk uh ciang in, Thessalonica theng uh hi, tua mun ah Judah te synagogue om hi:

2 ופולוס נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים׃

Taciang Paul sia ama ngeina bang in, synagogue sung ah tum a, sabbath ni nithum sung amate taw laithiangtho sung thu te kikum uh hi.

3 פתוח והוכח להם כי צריך היה אשר יענה המשיח ויקום מן המתים וכי זה הוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם׃

Christ sia a thuak kul hamtang a hi na le thina pan thokik hamtang tu hi; ci in note tung ah ka pualak hi Jesus sia Christ a hihi, ci in pualak in hil thiang hi.

4 ויאמינו מקצתם ויספחו על פולוס וסילא וגם יראי אלהים מן היונים לרב וגם נשים חשובות מספר לא מעט׃

Amate sung pan pawlkhat te in um uh a, Paul le Silas te kipawlpui uh hi; taciang tua te sung ah biakna sang a kipumpiak Greek mihon tampi le numei lampui tampi kihel uh hi.

5 ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מבטלני השוק ויקבצו המון ויהמו את העיר ויסבו על בית יסון ויבקשו להביאם חוצה אל העם׃

Ahihang a um ngawl Judah mite in haza uh a, van zuakna lamdung a vakvai mannung ngawl mite sam uh hi, taciang honpi khat hong pha uh a khuapi sung ah buaina piangsak uh hi, taciang Jason i inn sim uh a, mipi mai ah pusua tu in zong uh hi.

6 וכאשר לא מצאו אותם סחבו את יסון ואנשים מן האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום׃

Taciang amate in a mu ngawl uh ciang in, Jason le suapui pawlkhat te khuapi ulian te kung ah kai uh a, hileitung lumlet te himun zong ah hongpai uh hi;

7 ויסון אסף אתם אל ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיסר באמרם כי יש מלך אחר והוא ישוע׃

Amate sia Jason in ama inn ah tungsak hi: hi te theampo in Caesar thupiakna te langpan uh a, Jesus a kici a dang kumpi khat om hi, ci uh hi, ci in au lialua uh hi.

8 ויחרידו את העם ואת ראשי העיר אשר שמעו את זאת׃

Hi thu te mipi te le khuapi ulian te in a zak uh ciang in, buai mama uh hi.

9 ויקחו ערבון מידי יסון ומידי האחרים ואחרי כן פטרום׃

Taciang Jason le a dang te sia a kisam za dangka liausak uh a, tua zawkciang in suaktasak kik uh hi.

10 והאחים מהרו לשלח את פולוס ואת סילא לילה לברואה והם בבאם שמה הלכו לבית כנסת היהודים׃

Zan ciang in suapui te in Paul le Silas sia Berea ah a zan a zan in paisak uh hi: tua mun a thet uh ciang in Judah mite i synagogue sung ah tum uh hi.

11 ואלה היו נדיבים מאנשי תסלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם כן הוא הדבר׃

Hi te sia Thessalonica mite sang in a thinsung uh phazaw hi, thalawptak in thu ngai uh a, tua a ngai uh thu te a man le man ngawl nisim laithiangtho sung ah zong uh hi.

12 ויאמינו הרבה מהם וגם מן הנשים החשובות היוניות ומן האנשים לא מעט׃

Tua ahikom amate sung ah mi tampi in um uh a; a zatak huai Greek nupi pasal tampi om uh hi.

13 ויהי כאשר שמעו היהודים אשר מתסלוניקי כי מגיד פולוס את דבר אלהים גם בברואה ויבאו ויעררו את העם גם שמה׃

Ahihang Thesslonica a om Judah mite in Berea khua ah zong Paul in Pathian thuhil hi, ci a heak uh ciang in, hongpai uh a, mipi te thawn uh hi.

14 וימהרו האחים וישלחו את פולוס ללכת עד הים וסילא וטימותיוס נשארו שם׃

Tua zawk pociang in suapui te in Paul sia tuipi sang ah paisak uh hi: ahihang Silas le Timothy sia Berea ah taamlai hi.

15 והמלוים את פולוס הוליכהו עד אתינס ויקבלו מצותו אל סילא וטימותיוס כי בוא יבאו אליו במהרה וילכו׃

Paul a tha te in Athens dong tha uh hi: taciang Silas le Timothy sia manlangtak hongpai tu in thu nga uh a, pai uh hi.

16 ויהי באתינס ופולוס מהכה להם ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את העיר מלאה אלילים׃

Paul sia Athen pan Silas le Timothy te ngak in a om laitak, tua khuapi sung ah milim biakna bebek om hi, ci a mu ciang in, a thinsung sutha mama hi.

17 על כן בבית הכנסת דבר עם היהודים ועם יראי אלהים ובשוק יום יום עם הנקרים אליו׃

Tua ahikom Judah mite i biakna lampui te taw synagogue sung ah thu ki nial uh a, vanzuakna ah a kisikpui te taw nisim in ki nial uh hi.

18 וגם מקצת הפילוסופים מתלמידי אפיקורוס ומחברת האסטוא התגרו בו ויש אשר אמרו מה יאמר המפטפט הלז ואחרים אמרים כפי הנראה הוא מגיד אלהי נכר יען כי בשר אתם את ישוע ואת התחיה׃

Tua zawkciang in thu ngaisun thiam Epicurean te le Stoic te taw ki mu uh hi. Taciang pawlkhat te in, hi a papau sia bang son ziam? a dang pawlkhat te zong in, hisia pa sia ngamdang te pathian te thu son hi tu hi, ci uh hi: banghangziam cile Paul in amate tung ah Jesus le a thawkikna thu son hi.

19 ויאחזוהו ויביאהו אל גבעת המשפט הנקראה בשם אריופגוס ויאמרו הנוכל לדעת מה היא זו התורה החדשה אשר אתה משמיע׃

Taciang amate in Paul man uh hi, taciang Areopagas ah paipui uh a, hi hilna thak na son te kote zong ka heak tu uh kisam ziam?

20 כי דברים זרים אתה מביא באזנינו והננו חפצים לדעת מה ענינם׃

Banghangziam cile a tumdang te ka bil uh ah nong zasak hi: tua ahikom hi thu te i deina sia bangziam, ci ka he nuam uh hi, ci uh hi.

21 כי האתיניים כלם וגם הנכרים הגרים שם לא חשו לדבר אחר כי אם לספר או לשמע חדשות׃

Banghangziam cile Athen mite le leangna te theampo in thuthak son tu, a hibale ngai tu simngawl bangma dang atu amate hun a zang bua uh hi.

22 ויעמד פולוס בתוך ועד השפטים ויאמר אנשי אתינס הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד׃

Tua zawkciang in Paul sia Mars mual laizang ah ding a, no Athen mite, na theampo ah note sia biakna sang ah a hanciam mama te na hi uh hi, ci kong he hi.

23 כי אני עבר ומתבונן אל עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם׃

Banghangziam cile ka vakawm in biakna sang na hanciam nate ka en a, a ki he ngawl pathian atu ci a ki at biaktau khat ka mu hi. Tua ahikom note in he ngawlpi in na biak uh Pathian thu kong pualak hi.

24 האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃

Tua Pathian sia leitung le a sung om theampo a vawtpa a hihi, ama sia van le lei i Topa hi a, khut taw a kisa biakinn sung ah om ngawl hi;

25 גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃

Pathian sia mi theampo tung ah nuntakna, husan le na theampo a piapa ahikom, mihing te khut taw i vawtsak tu bangma kisam ngawl hi;

26 ויושב כל עממי בני אדם על כל פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃

Taciang Ama in leitung theampo ah a om minam theampo sia thisan khat in vawt a, amate om tu hun te le a om na mun tu ngam te zong ngealkholsak siat hi;

27 למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃

Tabang in amate in Topa zong uh a, tham in a mu theina tu hi, Pathian sia eite khatsim kuama taw ki khuala ngawl hi:

28 כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו אף ילידיו אנחנו׃

Banghangziam cile i nungta a, i tuk i dian le i hina theampo sia Ama sung ah a hihi; tasia bangma in na laphuak te in zong, eite zong Ama suan te i hihi, ci hi.

29 והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃

Tabang in Pathian suan te i hi man in, mihing te khutthiam le ngaisutna taw a kivawt kham, ngun le suangtum milim bang in Pathian sia i ngaisut tu hi ngawl hi.

30 לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הסכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אפסי ארץ כי שוב ישובו׃

Mihing te in Pathian a heak ma hunlai in Pathian in a mu ngawl bang in omthong ngei napi; tu in mun theampo ah mi theampo maw ki sikkik tu in thupia hi:

31 יען אשר שת יום לשפט תבל בצדק על ידי איש אשר הפקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃

Banghangziam cile nasep a piaksa mihing khat zang in leitung ah thutang suana tungtawn thu a khen tu ni ciangtan zo hi; tua thu sia a ma a hihi, ci in mi theampo tung ah kilangsak tu in tua pa sia thina pan thokiksak zo hi, ci hi.

32 וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על זאת נשמעך בעת אחרת׃

Amate in mithi te thawkikna thu a zak uh ciang in, mi pawlkhat te in selno uh a: midang te in hi thu nangtung pan ka za kik nuam uh hi, ci uh hi.

33 ובכן יצא פולוס מתוכם׃

Taciang Paul sia amate sung pan in pusuak hi.

34 ומקצתם דבקו בו ויאמינו ובהם דיונוסיוס מן השפטים של אריופגוס ואשה אחת שמה דמריס ועוד אחרים עמהם׃

Ahihang mi pawlkhat te in ama beal uh a, um uh hi: tua te sung ah Areopagas mi Dionysius, Damaris a kici nupi khat le midang te zong kihel uh hi.

Paul Preaches to the Thessalonians