מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16
| ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃ | 1 |
And he came to Derbe and Lystra; and behold, a certain disciple was there, named Timothy, the son of a Jewess, who was a believer; but his father was a Greek.
| ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃ | 2 |
A good report was given of him by the brethren in Lystra and Iconium.
| בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃ | 3 |
This man Paul wished to go with him: and he took him and circumcised him, on account of the Jews that were in those places: for they all knew that his father was a Greek.
| ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃ | 4 |
And as they went through the cities, they delivered to them the decrees that had been resolved on by the apostles and elders at Jerusalem, that they might keep them.
| ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃ | 5 |
Therefore, the churches were established in the faith, and they increased in number daily.
| ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃ | 6 |
When they had gone throughout Phrygia and the region of Galatia, being forbidden by the Holy Spirit to preach the word in Asia,
| וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃ | 7 |
and had come to Mysia, they attempted to go into Bithynia; and the Spirit did not permit them.
| ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃ | 8 |
But having passed by Mysia, they came down to Troas.
| וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃ | 9 |
And, during the night, a vision appeared to Paul. A certain man of Macedonia stood and besought him, saying: Come over to Macedonia and help us.
| וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃ | 10 |
After he had seen the vision, we immediately endeavored to go into Macedonia, concluding that the Lord had called us to preach the gospel to them.
| ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃ | 11 |
Therefore, setting sail from Troas, we came by a straight course to Samothracia, and, on the following day, to Neapolis,
| ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃ | 12 |
and thence to Philippi, which is the first city of that part of Macedonia, and a colony. We remained in that city some days:
| וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃ | 13 |
and on the sabbath-day we went out of the city to the side of a river, where, as usual, was the house of prayer; and we sat down and spoke to the women who had come together.
| ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃ | 14 |
And a certain woman, named Lydia, a seller of purple, of the city of Thyatira, who worshiped God, heard; whose heart the Lord opened to attend to the things that were spoken by Paul.
| ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃ | 15 |
And when she and her household had been immersed, she besought us, saying: If you judge me to be faithful to the Lord, come into my house, and make it your home. And she con strained us.
| ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃ | 16 |
And it came to pass, that as we were going to the house of prayer, there met us a certain maid-servant that had a spirit of Python, who brought much gain to her masters, by giving responses.
| ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃ | 17 |
She followed Paul and us, and cried out, saying: These men are the servants of the most High God, who show us the way of salvation.
| וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃ | 18 |
And this she continued to do for many days. But Paul, being grieved, turned and said to the spirit: I command you, in the name of Jesus Christ, to come out of her. And it came out that very hour.
| ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃ | 19 |
And when her masters saw that the hope of their gain was gone, they seized Paul and Silas, and dragged them into the market to the rulers.
| ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃ | 20 |
And having brought them to the magistrates, they said: These men, who are Jews, do greatly trouble our city;
| ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃ | 21 |
and they teach customs which it is not lawful for us, who are Romans, to receive or to observe.
| ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ | 22 |
And the multitude rose up together against them; and the magistrates stripped off their clothes, and gave command to beat them with rods.
| ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃ | 23 |
And when they had laid many stripes on them, they threw them into prison, and charged the jailer to keep them securely.
| והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃ | 24 |
And having received such a charge, he put them into the inner prison, and made their feet fast in the stocks.
| ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃ | 25 |
And at midnight Paul and Silas prayed, and sung a hymn to God; and the prisoners were listening to them.
| ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃ | 26 |
And suddenly there was a great earthquake, so that the foundations of the prison were shaken; and immediately all the doors were opened, and every one’s bonds were loosed.
| ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃ | 27 |
And the jailer, being aroused from sleep, and seeing the doors of the prison open, drew his sword, and was about to kill himself, supposing that the prisoners had fled.
| ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃ | 28 |
But Paul called out with a loud voice, saying: Do yourself no harm, for we are all here.
| וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃ | 29 |
Then he called for a light, and sprang in, and trembling, he fell down before Paul and Silas;
| ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃ | 30 |
and, having brought them out, he said: Sirs, what must I do to be saved?
| ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ | 31 |
They replied: Believe on the Lord Jesus Christ, and you and your house shall be saved.
| ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃ | 32 |
And they spoke the word of the Lord to him, and to all that were in his house.
| ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃ | 33 |
And he took them at that hour of the night, and washed the blood from their stripes; and he was immersed, himself and all his, immediately.
| ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃ | 34 |
And he brought them into his house, and set food before them, and rejoiced, believing in God, with all his house.
| ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃ | 35 |
But when it was day, the magistrates sent the lictors, saying: Release those men.
| ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃ | 36 |
And the jailer told these words to Paul: The magistrates have sent to release you. Now, therefore, come out, and go in peace.
| ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃ | 37 |
But Paul said to them: Having publicly scourged us uncondemned, us who are Romans, they threw us into prison: and do they now put us out secretly? No, verily: but let them come and lead us out.
| ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃ | 38 |
And the lictors told these words to the magistrates: and they were alarmed when they heard that they were Romans;
| ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃ | 39 |
and they came, and entreated them, and led them out, and requested them to depart from the city.
| ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃ | 40 |
And having come out of the prison, they went into the house of Lydia; and when they had seen the brethren, they comforted them, and departed.
