מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 14

1 ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃

And it came to pass in Iconium, that they went both together into the synagogue of the Jews, and so spoke, that a great multitude both of the Jews and also of the Greeks believed.

2 אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃

But the unbelieving Jews stirred up the Gentiles, and made their minds evil affected against the brethren.

3 וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃

A long time therefore they abode speaking boldly in the Lord, who gave testimony to the word of his grace, and granted signs and wonders to be done by their hands.

4 ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃

But the multitude of the city was divided: and part held with the Jews, and part with the apostles.

5 ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃

And when there was an assault made both of the Gentiles, and also of the Jews with their rulers, to use them despitefully, and to stone them,

6 ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃

Being aware of it, they fled to Lystra and Derbe, cities of Lycaonia, and to the surrounding region:

7 ויבשרו שם הבשורה׃

And there they preached the gospel.

8 ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃

And there sat a certain man at Lystra, impotent in his feet, being a cripple from his mother’s womb, who had never walked:

9 וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃

The same heard Paul speak: who steadfastly beholding him, and perceiving that he had faith to be healed,

10 ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃

Said with a loud voice, Stand upright on thy feet. And he leaped and walked.

11 והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃

And when the people saw what Paul had done, they lifted up their voices, saying in the speech of Lycaonia, The gods have come down to us in the likeness of men.

12 ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃

And they called Barnabas, Jupiter; and Paul, Mercury, because he was the chief speaker.

13 וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃

Then the priest of Jupiter, who was before their city, brought oxen and garlands to the gates, and would have done sacrifice with the people.

14 ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃

Which when the apostles, Barnabas and Paul, heard of, they tore their clothes, and ran in among the people, crying out,

15 ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

And saying, Sirs, why do ye these things? We also are men of like passions with you, and preach to you that ye should turn from these vanities to the living God, who made heaven, and earth, and the sea, and all things that are in them:

16 ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃

Who in times past allowed all nations to walk in their own ways.

17 וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃

Nevertheless he left not himself without witness, in that he did good, and gave us rain from heaven, and fruitful seasons, filling our hearts with food and gladness.

18 ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃

And with these sayings they scarce restrained the people, from doing sacrifice to them.

19 ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃

And there came there certain Jews from Antioch and Iconium, who persuaded the people, and, having stoned Paul, drew him out of the city, supposing him to be dead.

20 ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃

But, as the disciples stood around him, he rose, and came into the city: and the next day he departed with Barnabas to Derbe.

21 ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃

And when they had preached the gospel to that city, and had taught many, they returned again to Lystra, and to Iconium, and to Antioch,

22 ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃

Confirming the souls of the disciples, exhorting them to continue in the faith, and that we must through much tribulation enter into the kingdom of God.

23 ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃

And when they had ordained for them elders in every church, and had prayed with fasting, they commended them to the Lord, on whom they believed.

24 ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃

And after they had passed throughout Pisidia, they came to Pamphylia.

25 וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃

And when they had preached the word in Perga, they went down into Attalia:

26 ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃

And from there sailed to Antioch, where they had been commended from to the grace of God for the work which they fulfilled.

27 ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃

And when they had come, and had gathered the church together, they reported all that God had done with them, and that he had opened the door of faith to the Gentiles.

28 וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃

And there they abode a long time with the disciples.