מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 13

1 ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃

Now in the assembly that was at Antioch there were some prophets and teachers: Barnabas, Simeon who was called Niger, Lucius of Cyrene, Manaen the foster brother of Herod the tetrarch, and Saul.

2 ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃

As they served the Lord and fasted, the Holy Spirit said, “Separate Barnabas and Saul for me, for the work to which I have called them.”

3 ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃

Then, when they had fasted and prayed and laid their hands on them, they sent them away.

4 והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃

So, being sent out by the Holy Spirit, they went down to Seleucia. From there they sailed to Cyprus.

5 ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃

When they were at Salamis, they proclaimed God’s word in the Jewish synagogues. They also had John as their attendant.

6 ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃

When they had gone through the island to Paphos, they found a certain sorcerer, a false prophet, a Jew whose name was Bar Jesus,

7 אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃

who was with the proconsul, Sergius Paulus, a man of understanding. This man summoned Barnabas and Saul, and sought to hear the word of God.

8 ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃

But Elymas the sorcerer (for so is his name by interpretation) withstood them, seeking to turn the proconsul away from the faith.

9 ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃

But Saul, who is also called Paul, filled with the Holy Spirit, fastened his eyes on him

10 ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃

and said, “You son of the devil, full of all deceit and all cunning, you enemy of all righteousness, will you not cease to pervert the right ways of the Lord?

11 ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃

Now, behold, the hand of the Lord is on you, and you will be blind, not seeing the sun for a season!” Immediately a mist and darkness fell on him. He went around seeking someone to lead him by the hand.

12 והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃

Then the proconsul, when he saw what was done, believed, being astonished at the teaching of the Lord.

13 ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃

Now Paul and his company set sail from Paphos and came to Perga in Pamphylia. John departed from them and returned to Jerusalem.

14 והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃

But they, passing on from Perga, came to Antioch of Pisidia. They went into the synagogue on the Sabbath day and sat down.

15 ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃

After the reading of the law and the prophets, the rulers of the synagogue sent to them, saying, “Brothers, if you have any word of exhortation for the people, speak.”

16 ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃

Paul stood up, and gesturing with his hand said, “Men of Israel, and you who fear God, listen.

17 אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃

The God of this people chose our fathers, and exalted the people when they stayed as aliens in the land of Egypt, and with an uplifted arm, he led them out of it.

18 וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃

For a period of about forty years he put up with them in the wilderness.

19 וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃

When he had destroyed seven nations in the land of Canaan, he gave them their land for an inheritance for about four hundred fifty years.

20 ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃

After these things, he gave them judges until Samuel the prophet.

21 וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃

Afterward they asked for a king, and God gave to them Saul the son of Kish, a man of the tribe of Benjamin, for forty years.

22 וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃

When he had removed him, he raised up David to be their king, to whom he also testified, ‘I have found David the son of Jesse, a man after my heart, who will do all my will.’

23 וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃

From this man’s offspring, God has brought salvation to Israel according to his promise,

24 אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃

before his coming, when John had first preached the baptism of repentance to Israel.

25 ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃

As John was fulfilling his course, he said, ‘What do you suppose that I am? I am not he. But behold, one comes after me, the sandals of whose feet I am not worthy to untie.’

26 אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃

“Brothers, children of the stock of Abraham, and those among you who fear God, the word of this salvation is sent out to you.

27 כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃

For those who dwell in Jerusalem, and their rulers, because they didn’t know him, nor the voices of the prophets which are read every Sabbath, fulfilled them by condemning him.

28 ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃

Though they found no cause for death, they still asked Pilate to have him killed.

29 וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃

When they had fulfilled all things that were written about him, they took him down from the tree and laid him in a tomb.

30 אבל האלהים הקימו מן המתים׃

But God raised him from the dead,

31 וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃

and he was seen for many days by those who came up with him from Galilee to Jerusalem, who are his witnesses to the people.

32 ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃

We bring you good news of the promise made to the fathers,

33 ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃

that God has fulfilled this to us, their children, in that he raised up Jesus. As it is also written in the second psalm, ‘You are my Son. Today I have become your father.’

34 ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃

“Concerning that he raised him up from the dead, now no more to return to corruption, he has spoken thus: ‘I will give you the holy and sure blessings of David.’

35 על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃

Therefore he says also in another psalm, ‘You will not allow your Holy One to see decay.’

36 כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃

For David, after he had in his own generation served the counsel of God, fell asleep, was laid with his fathers, and saw decay.

37 ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃

But he whom God raised up saw no decay.

38 לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃

Be it known to you therefore, brothers, that through this man is proclaimed to you remission of sins;

39 ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃

and by him everyone who believes is justified from all things, from which you could not be justified by the law of Moses.

40 לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃

Beware therefore, lest that come on you which is spoken in the prophets:

41 ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃

‘Behold, you scoffers! Wonder and perish, for I work a work in your days, a work which you will in no way believe, if one declares it to you.’”

42 ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃

So when the Jews went out of the synagogue, the Gentiles begged that these words might be preached to them the next Sabbath.

43 ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃

Now when the synagogue broke up, many of the Jews and of the devout proselytes followed Paul and Barnabas; who, speaking to them, urged them to continue in the grace of God.

44 ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃

The next Sabbath, almost the whole city was gathered together to hear the word of God.

45 ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃

But when the Jews saw the multitudes, they were filled with jealousy, and contradicted the things which were spoken by Paul, and blasphemed.

46 אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃ (aiōnios g166)

Paul and Barnabas spoke out boldly, and said, “It was necessary that God’s word should be spoken to you first. Since indeed you thrust it from yourselves, and judge yourselves unworthy of eternal life, behold, we turn to the Gentiles. (aiōnios g166)

47 כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃

For so has the Lord commanded us, saying, ‘I have set you as a light for the Gentiles, that you should bring salvation to the uttermost parts of the earth.’”

48 וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃ (aiōnios g166)

As the Gentiles heard this, they were glad and glorified the word of God. As many as were appointed to eternal life believed. (aiōnios g166)

49 ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃

The Lord’s word was spread abroad throughout all the region.

50 אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃

But the Jews stirred up the devout and prominent women and the chief men of the city, and stirred up a persecution against Paul and Barnabas, and threw them out of their borders.

51 והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃

But they shook off the dust of their feet against them, and came to Iconium.

52 והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃

The disciples were filled with joy and with the Holy Spirit.