מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12
| בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ | 1 |
tasmin samaye herodrAjo maNDalyAH kiyajjanebhyo duHkhaM dAtuM prArabhat|
| וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ | 2 |
vizeSato yohanaH sodaraM yAkUbaM karavAlAghAten hatavAn|
| וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃ | 3 |
tasmAd yihUdIyAH santuSTA abhavan iti vijJAya sa pitaramapi dharttuM gatavAn|
| ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃ | 4 |
tadA kiNvazUnyapUpotsavasamaya upAtiSTat; ata utsave gate sati lokAnAM samakSaM taM bahirAneyyAmIti manasi sthirIkRtya sa taM dhArayitvA rakSNArtham yeSAm ekaikasaMghe catvAro janAH santi teSAM caturNAM rakSakasaMghAnAM samIpe taM samarpya kArAyAM sthApitavAn|
| פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ | 5 |
kintuM pitarasya kArAsthitikAraNAt maNDalyA lokA avizrAmam Izvarasya samIpe prArthayanta|
| ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃ | 6 |
anantaraM herodi taM bahirAnAyituM udyate sati tasyAM rAtrau pitaro rakSakadvayamadhyasthAne zRGkhaladvayena baddhvaH san nidrita AsIt, dauvArikAzca kArAyAH sammukhe tiSThanato dvAram arakSiSuH|
| והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃ | 7 |
etasmin samaye paramezvarasya dUte samupasthite kArA dIptimatI jAtA; tataH sa dUtaH pitarasya kukSAvAvAtaM kRtvA taM jAgarayitvA bhASitavAn tUrNamuttiSTha; tatastasya hastasthazRGkhaladvayaM galat patitaM|
| ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ | 8 |
sa dUtastamavadat, baddhakaTiH san pAdayoH pAduke arpaya; tena tathA kRte sati dUtastam uktavAn gAtrIyavastraM gAtre nidhAya mama pazcAd ehi|
| ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ | 9 |
tataH pitarastasya pazcAd vrajana bahiragacchat, kintu dUtena karmmaitat kRtamiti satyamajJAtvA svapnadarzanaM jJAtavAn|
| ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃ | 10 |
itthaM tau prathamAM dvitIyAJca kArAM laGghitvA yena lauhanirmmitadvAreNa nagaraM gamyate tatsamIpaM prApnutAM; tatastasya kavATaM svayaM muktamabhavat tatastau tatsthAnAd bahi rbhUtvA mArgaikasya sImAM yAvad gatau; tato'kasmAt sa dUtaH pitaraM tyaktavAn|
| ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃ | 11 |
tadA sa cetanAM prApya kathitavAn nijadUtaM prahitya paramezvaro herodo hastAd yihUdIyalokAnAM sarvvAzAyAzca mAM samuddhRtavAn ityahaM nizcayaM jJAtavAn|
| הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃ | 12 |
sa vivicya mArkanAmrA vikhyAtasya yohano mAtu rmariyamo yasmin gRhe bahavaH sambhUya prArthayanta tannivezanaM gataH|
| וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ | 13 |
pitareNa bahirdvAra Ahate sati rodAnAmA bAlikA draSTuM gatA|
| ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃ | 14 |
tataH pitarasya svaraM zruvA sA harSayuktA satI dvAraM na mocayitvA pitaro dvAre tiSThatIti vArttAM vaktum abhyantaraM dhAvitvA gatavatI|
| ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ | 15 |
te prAvocan tvamunmattA jAtAsi kintu sA muhurmuhuruktavatI satyamevaitat|
| ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃ | 16 |
tadA te kathitavantastarhi tasya dUto bhavet|
| והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃ | 17 |
pitaro dvAramAhatavAn etasminnantare dvAraM mocayitvA pitaraM dRSTvA vismayaM prAptAH|
| הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃ | 18 |
tataH pitaro niHzabdaM sthAtuM tAn prati hastena saGketaM kRtvA paramezvaro yena prakAreNa taM kArAyA uddhRtyAnItavAn tasya vRttAntaM tAnajJApayat, yUyaM gatvA yAkubaM bhrAtRgaNaJca vArttAmetAM vadatetyuktA sthAnAntaraM prasthitavAn|
| ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃ | 19 |
prabhAte sati pitaraH kva gata ityatra rakSakANAM madhye mahAn kalaho jAtaH|
| ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃ | 20 |
herod bahu mRgayitvA tasyoddeze na prApte sati rakSakAn saMpRcchya teSAM prANAn hantum AdiSTavAn|
| ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃ | 21 |
pazcAt sa yihUdIyapradezAt kaisariyAnagaraM gatvA tatrAvAtiSThat|
| ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ | 22 |
sorasIdonadezayo rlokebhyo herodi yuyutsau sati te sarvva ekamantraNAH santastasya samIpa upasthAya lvAstanAmAnaM tasya vastragRhAdhIzaM sahAyaM kRtvA herodA sArddhaM sandhiM prArthayanta yatastasya rAjJo dezena teSAM dezIyAnAM bharaNam abhavatM
| ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃ | 23 |
ataH kutracin nirupitadine herod rAjakIyaM paricchadaM paridhAya siMhAsane samupavizya tAn prati kathAm uktavAn|
| ודבר אלהים הולך ורב׃ | 24 |
tato lokA uccaiHkAraM pratyavadan, eSa manujaravo na hi, IzvarIyaravaH|
| וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ | 25 |
tadA herod Izvarasya sammAnaM nAkarot; tasmAddhetoH paramezvarasya dUto haThAt taM prAharat tenaiva sa kITaiH kSINaH san prANAn ajahAt| kintvIzvarasya kathA dezaM vyApya prabalAbhavat| tataH paraM barNabbAzaulau yasya karmmaNo bhAraM prApnutAM tAbhyAM tasmin sampAdite sati mArkanAmnA vikhyAto yo yohan taM saGginaM kRtvA yirUzAlamnagarAt pratyAgatau|
