מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12
| בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ | 1 |
About that time Herod the king exerted his power to distress some of the church.
| וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ | 2 |
And he cut off James, the brother of John, with the sword.
| וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃ | 3 |
And seeing that it was pleasing to the Jews, he proceeded to apprehend Peter also, (in the days of unleavened bread: )
| ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃ | 4 |
whom he seized and put into prison, delivering him to four quaternions of soldiers to guard him; intending, after the passover, to bring him out to the people.
| פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ | 5 |
Peter was therefore kept in custody: but incessant prayer was made to God for him by the church.
| ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃ | 6 |
And when Herod was about to bring him forth, that very night Peter was sleeping between two soldiers, bound with two chains: and the guards at the door watched the prison.
| והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃ | 7 |
And behold an angel of the Lord stood by him, and a light shone in the room; and smiting Peter on the side, he waked him, and said, Rise up quickly. And his chains fell off from his hands.
| ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ | 8 |
And the angel said unto him, Gird thyself and tie on thy sandals: and he did so. And he saith unto him, Throw thy garment round thee, and follow me.
| ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ | 9 |
So he went out and followed him; and he did not know, that what was done by the angel was real, but thought he saw a vision.
| ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃ | 10 |
And passing through the first and second guard, they came to the iron gate, that leadeth into the city, which of its own accord opened to them: and they went out and passed on through one street; and then the angel departed from him.
| ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃ | 11 |
And Peter being come to himself said, Now I know truly, that the Lord hath sent his angel and hath delivered me from the hand of Herod, and from all the expectation of the people of the Jews.
| הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃ | 12 |
And considering with himself, he came to the house of Mary the mother of John, who was sirnamed Mark, where many were gathered together and praying.
| וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ | 13 |
And when Peter knocked at the door of the porch, a servant named Rhoda came to ask who was there.
| ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃ | 14 |
And knowing Peter's voice, through excess of joy she did not open the door, but ran in and told them, that Peter was standing at the door.
| ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ | 15 |
And they said to her, Thou art mad: but she confidently affirmed that it was so. Then said they, It is his angel.
| ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃ | 16 |
But Peter continued knocking; and when they opened the door, they saw him, and were astonished.
| והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃ | 17 |
But he made a sign to them with his hand to be silent, and related to them, how the Lord had brought him out of the prison. And he said, Go, tell these things to James and to the other brethren. And he departed and went to another place.
| הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃ | 18 |
Now as soon as it was day, there was no small disturbance among the soldiers, what was become of Peter.
| ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃ | 19 |
And Herod searching for him, and not finding him, brought the keepers to a trial, and ordered them to be executed. Then he went down from Judea to Cesarea, and abode there.
| ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃ | 20 |
And Herod was going to make war upon the Tyrians and Sidonians: but they came to him with one consent, and making interest with Blastus the king's chamberlain, they sued for peace; because their territory was supplied with provision by the king's country.
| ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃ | 21 |
And upon a set day, Herod arrayed in his royal robes, and sitting upon his throne, made an oration to them.
| ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ | 22 |
And the people gave a shout, saying, It is the voice of a god, and not of a man:
| ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃ | 23 |
but immediately an angel of the Lord smote him, because he gave not God the glory: and being devoured by worms he died.
| ודבר אלהים הולך ורב׃ | 24 |
But the word of God grew and was multiplied.
| וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ | 25 |
And Barnabas and Saul returned from Jerusalem, when they had fulfilled their charge, taking along with them John who was sirnamed Mark.
