מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 11

1 וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃

The apostles and the followers throughout Judea heard that even the Gentiles had welcomed God’s message.

2 ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃

But, when Peter went up to Jerusalem, those who were converts from Judaism began to attack him,

3 אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃

on the ground that he had visited people who were not circumcised, and had taken meals with them.

4 ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃

So Peter began to relate the facts to them as they had occurred.

5 מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃

‘I was in the town of Joppa,’ he said, ‘and was praying; and, while in a trance, I saw a vision. There was something like a great sail descending, let down by its four corners out of the heavens; and it came right down to me.

6 והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃

Looking intently at it, I began to distinguish quadrupeds, wild beasts, reptiles, and birds;

7 ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃

and I also heard a voice saying to me – “Stand up, Peter, kill something and eat.”

8 ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃

“No, Lord, I cannot,” I answered, “for nothing defiled or unclean has ever passed my lips.”

9 ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

Then a second time there came a voice from the heavens. “What God has pronounced clean”, it said, “you must not call defiled.”

10 וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃

This happened three times, and then all was drawn up again into the heavens.

11 והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃

At that moment three men, who had been sent from Caesarea to see me, came up to the house in which we were.

12 ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃

The Spirit told me to go with them without hesitation. These six companions also went with me. And, when we came into the man’s house,

13 ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

he told us how he had seen the angel standing in his house, and how the angel had said to him – “Send to Joppa and fetch the Simon, who is also known as Peter;

14 והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃

for he will tell you truths, which will prove the means of salvation to you and all your household.”

15 וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃

I had but just begun to speak,’ continued Peter, ‘when the Holy Spirit fell on them, exactly as on us at the first;

16 ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃

and I recalled the saying of the Master – “John baptized with water, but you will be baptized with the Holy Spirit.”

17 ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃

Since then, God had given them the very same gift as he gave us when we became believers in Jesus Christ the Master – who was I that I could thwart God?’

18 ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

On hearing this statement, they said no more, but broke out into praise of God. ‘So even to the Gentiles,’ they exclaimed, ‘God has granted the repentance which leads to life!’

19 והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃

Now those who had been scattered in different directions, in consequence of the persecution that followed the death of Stephen, went as far as Phoenicia, Cyprus, and Antioch, telling the message – but only to Jews.

20 ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃

Some of them, however, who were men of Cyprus and Cyrene, on coming to Antioch, addressed themselves also to the Jews of foreign birth, telling them the good news about that Lord Jesus.

21 ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃

The power of the Lord was with them, so that a great number who had learned to believe came over to the Lord’s side.

22 וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃

The news about them reached the ears of the church at Jerusalem, and they sent Barnabas to Antioch.

23 ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃

On coming there he saw to his great joy these tokens of the loving kindness of God, and encouraged them all to make up their minds to be faithful to the Lord –

24 כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃

For Barnabas was a good man and full of the Holy Spirit and of faith – and a large number of people took their stand on the Lord’s side.

25 וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃

Afterwards Barnabas left for Tarsus to look for Saul;

26 ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃

and, when he had found him, he brought him to Antioch. And so it came about that, for a whole year, they attended the meetings of the church there, and taught a large number of people; and it was in Antioch that the disciples were first called “Christians.”

27 ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃

During this time, some prophets came to Antioch from Jerusalem.

28 ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃

One of them, named Agabus, came forward and, under the influence of the Spirit, foretold a great famine that was to spread over all the world – a famine which occurred in the reign of Claudius.

29 ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃

So the disciples, without exception, determined, in proportion to their means, to send something to help the followers living in Judea.

30 וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃

And this they did, sending it to the church elders by Barnabas and Saul.