< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 11 >
וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃ | 1 |
And the apostles and the brethren throughout Judaea heard that the gentiles also had received the word of God.
ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃ | 2 |
And when Peter went up to Jerusalem, they that were of the circumcision contended with him,
אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃ | 3 |
saying, Thou didst go in to men uncircumcised, and didst eat with them.
ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃ | 4 |
But Peter rehearsed the matter to them in order from the beginning, saying,
מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃ | 5 |
I was in the city of Joppa praying, and in a trance I saw a vision, a sort of vessel descending, as it were a great sheet, let down from heaven by four corners, and it came even to me;
והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃ | 6 |
on which fixing my eyes, I observed, and saw the four-footed beasts of the earth, and the wild beasts, and the creeping things, and the birds of the air.
ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃ | 7 |
And I also heard a voice saying to me, Arise, Peter; slay and eat.
ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃ | 8 |
But I said, Not so, Lord; for nothing common or unclean ever entered my mouth.
ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ | 9 |
But a voice answered the second time out of heaven, That which God hath cleansed, call not thou common.
וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃ | 10 |
And this was done three times; and all were again drawn up into heaven.
והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃ | 11 |
And lo! immediately there stood three men at the house where I was, having been sent to me from Caesarea.
ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃ | 12 |
And the Spirit bade me go with them. And these six brethren also came with me, and we entered the man's house.
ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ | 13 |
And he told us how he had seen the angel in his house, standing and saying to him, Send to Joppa, and call for Simon, surnamed Peter;
והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃ | 14 |
who will speak to thee words by which thou shalt be saved, and all thy house.
וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃ | 15 |
And as I began to speak, the Holy Spirit fell on them, as on us at the beginning.
ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃ | 16 |
And I remembered the word of the Lord, that he said, John indeed baptized with water, but ye shall be baptized in the Holy Spirit.
ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃ | 17 |
Since then God gave the like gift to them as to us, on believing in the Lord Jesus Christ, who was I, that I could withstand God?
ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃ | 18 |
And when they heard these things, they held their peace, and glorified God, saying, So then to the gentiles also God hath granted repentance unto life.
והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃ | 19 |
Now they who were scattered abroad by the persecution that arose on account of Stephen traveled as far as Phenicia, and Cyprus, and Antioch, speaking the word to none but Jews.
ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃ | 20 |
But some of them were men of Cyprus and Cyrene, who, when they had come to Antioch, spoke to the Greeks, publishing the glad tidings of the Lord Jesus.
ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃ | 21 |
And the hand of the Lord was with them; and a great number believed, and turned to the Lord.
וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃ | 22 |
But the talk concerning them came to the ears of the church which was in Jerusalem; and they sent forth Barnabas, to go as far as Antioch;
ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃ | 23 |
who, when he came, and saw the grace of God, rejoiced, and exhorted all to cleave to the Lord with purpose of heart;
כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃ | 24 |
for he was a good man, and full of the Holy Spirit and of faith. And a great multitude was added to the Lord.
וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃ | 25 |
And he went to Tarsus, to seek for Saul;
ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃ | 26 |
and when he had found him, he brought him to Antioch. And it came to pass, that for a whole year they came together in the church, and taught a great multitude; and the disciples were first called Christians in Antioch.
ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃ | 27 |
And in those days prophets came down from Jerusalem to Antioch.
ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃ | 28 |
And one of them named Agabus stood up, and signified by the Spirit, that there was about to be a great famine over the whole world; which came to pass in the days of Claudius.
ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃ | 29 |
And according as any one of the disciples was prospered, they determined every one of them to send relief to the brethren who dwelt in Judaea;
וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃ | 30 |
which also they did, sending it to the elders by the hands of Barnabas and Saul.