מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 11

1 וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃

ⲁ̅ⲁⲩⲥⲱⲧⲙ ⲇⲉ ⲛϭⲓ ⲛⲁⲡⲟⲥⲧⲟⲗⲟⲥ ⲁⲩⲱ ⲛⲉⲥⲛⲏⲩ ⲉⲧϣⲟⲟⲡ ϩⲛ ϯⲟⲩⲇⲁⲓⲁ ϫⲉ ⲁⲛϩⲉⲑⲛⲟⲥ ϣⲱⲡ ⲉⲣⲟⲟⲩ ⲙⲡϣⲁϫⲉ ⲙⲡⲛⲟⲩⲧⲉ

2 ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃

ⲃ̅ⲛⲧⲉⲣⲉⲡⲉⲧⲣⲟⲥ ⲇⲉ ⲃⲱⲕ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉⲑⲓⲗⲏⲙ ⲁⲩϫⲓϩⲁⲡ ⲛⲙⲙⲁϥ ⲛϭⲓ ⲛⲉⲥⲛⲏⲩ ⲛⲉⲃⲟⲗ ϩⲙ ⲡⲥⲃⲃⲉ

3 אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃

ⲅ̅ⲉⲩϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ⲁⲕⲃⲱⲕ ⲉϩⲟⲩⲛ ϣⲁ ϩⲉⲛⲣⲱⲙⲉ ⲛⲁⲧⲥⲃⲃⲉ ⲁⲩⲱ ⲁⲕⲟⲩⲱⲙ ⲛⲙⲙⲁⲩ

4 ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃

ⲇ̅ⲁϥⲁⲣⲭⲉⲓ ⲇⲉ ⲛϭⲓ ⲡⲉⲧⲣⲟⲥ ⲁϥⲧⲁⲩⲉ ⲑⲉ ⲉⲣⲟⲟⲩ ϫⲓⲛ ⲛϣⲟⲣⲡ ⲉϥϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ

5 מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃

ⲉ̅ϫⲉ ⲁⲛⲟⲕ ⲛⲉⲓϣⲟⲟⲡ ϩⲛ ⲟⲩⲡⲟⲗⲓⲥ ϫⲉ ⲉⲓⲟⲡⲡⲏ ⲉⲓϣⲗⲏⲗ ⲁⲩⲱ ⲁⲓⲛⲁⲩ ⲉⲩϩⲟⲣⲟⲙⲁ ϩⲛ ⲟⲩⲉⲕⲥⲧⲁⲥⲓⲥ ⲟⲩⲥⲕⲉⲩⲟⲥ ⲛⲑⲉ ⲛⲟⲩⲛⲟϭ ⲛϩⲃⲟⲥ ⲉⲩⲭⲁⲗⲁ ⲙⲙⲟϥ ⲙⲡⲉϥⲧⲟⲟⲩ ⲛⲧⲟⲡ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲛ ⲧⲡⲉ ⲁⲩⲱ ⲁϥⲡⲱϩ ϣⲁⲣⲟⲓ

6 והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃

ⲋ̅ⲁⲓϭⲱϣⲧ ⲇⲉ ⲁⲩⲱ ⲁⲓⲙⲟⲩϩ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉϫⲱϥ ⲁⲓⲛⲁⲩ ⲉⲛⲧⲃⲛⲟⲟⲩⲉ ⲙⲡⲕⲁϩ ⲙⲛ ⲛⲉⲑⲏⲣⲓⲟⲛ ⲙⲛ ⲛϫⲁⲧϥⲉ ⲁⲩⲱ ⲛϩⲁⲗⲁⲧⲉ ⲛⲧⲡⲉ

7 ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃

ⲍ̅ⲁⲓⲥⲱⲧⲙ ⲇⲉ ⲟⲛ ⲉⲩⲥⲙⲏ ⲉⲥϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ⲛⲁⲓ ϫⲉ ⲧⲱⲟⲩⲛ ⲡⲉⲧⲣⲉ ϣⲱⲱⲧ ⲛⲅⲟⲩⲱⲙ

8 ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃

ⲏ̅ⲁⲩⲱ ⲡⲉϫⲁⲓ ϫⲉ ⲙⲡⲱⲣ ⲡϫⲟⲉⲓⲥ ϫⲉ ⲙⲡⲉ ⲡⲉⲧϫⲁϩⲙ ⲏ ⲛⲁⲕⲁⲑⲁⲣⲧⲟⲛ ⲃⲱⲕ ⲉϩⲟⲩⲛ ⲉⲣⲱⲓ ⲉⲛⲉϩ

9 ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

ⲑ̅ⲁⲧⲉⲥⲙⲏ ⲇⲉ ⲟⲩⲱϣⲃ ⲙⲡⲙⲉϩⲥⲉⲡⲥⲛⲁⲩ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲛ ⲧⲡⲉ ϫⲉ ⲛⲉⲛⲧⲁⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ⲧⲃⲃⲟⲟⲩ ⲛⲧⲟⲕ ⲙⲡⲣϫⲁϩⲙⲟⲩ

10 וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃

ⲓ̅ⲡⲁⲓ ⲇⲉ ⲁϥϣⲱⲡⲉ ⲛϣⲙⲧⲥⲱⲱⲡ ⲁⲩⲱ ⲁⲩϥⲓ ⲛⲕⲁ ⲛⲓⲙ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉⲧⲡⲉ

11 והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃

ⲓ̅ⲁ̅ⲁⲩⲱ ⲛⲧⲉⲩⲛⲟⲩ ⲉⲓⲥ ϣⲟⲙⲛⲧ ⲛⲣⲱⲙⲉ ⲁⲩⲉⲓ ⲉⲣⲙⲡⲏⲓ ⲉⲛⲉⲓ ⲛϩⲏⲧϥ ⲉⲁⲩⲧⲛⲛⲟⲟⲩⲥⲉ ϣⲁⲣⲟⲓ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲛ ⲕⲁⲓⲥⲁⲣⲓⲁ

12 ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃

ⲓ̅ⲃ̅ⲡⲉϫⲉ ⲡⲉⲡⲛⲁ ⲛⲁⲓ ϫⲉ ⲃⲱⲕ ⲛⲙⲙⲁⲩ ⲙⲡⲕⲇⲓⲁⲕⲣⲓⲛⲉ ⲛⲗⲁⲁⲩ ⲁⲩⲉⲓ ⲇⲉ ⲛⲙⲙⲁⲓ ⲛϭⲓ ⲡⲉⲓⲕⲉⲥⲟⲟⲩ ⲛⲥⲟⲛ ⲁⲩⲱ ⲁⲛⲃⲱⲕ ⲉϩⲟⲩⲛ ⲉⲡⲏⲓ ⲙⲡⲣⲱⲙⲉ

13 ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

ⲓ̅ⲅ̅ⲁϥⲧⲁⲙⲟⲛ ⲉⲑⲉ ⲛⲧⲁϥⲛⲁⲩ ⲉⲡⲁⲅⲅⲉⲗⲟⲥ ⲉϥⲁϩⲉⲣⲁⲧϥ ϩⲙ ⲡⲉϥⲏⲓ ⲉϥϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ⲛⲁϥϫⲉ ⲙⲁϫⲟⲟⲩ ⲉⲉⲓⲟⲡⲡⲏ ⲛⲅⲧⲛⲛⲟⲟⲩ ⲛⲥⲁ ⲥⲓⲙⲱⲛ ⲡⲉⲧⲉϣⲁⲩⲙⲟⲩⲧⲉ ⲉⲣⲟϥ ϫⲉ ⲡⲉⲧⲣⲟⲥ

14 והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃

ⲓ̅ⲇ̅ⲁⲩⲱ ⲡⲁⲓ ⲛⲁϫⲱ ⲉⲣⲟⲕ ⲛϩⲉⲛϣⲁϫⲉ ⲉⲕⲛⲁⲟⲩϫⲁⲓ ⲛϩⲏⲧⲟⲩ ⲛⲧⲟⲕ ⲁⲩⲱ ⲡⲉⲕⲏⲓ ⲧⲏⲣϥ

15 וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃

ⲓ̅ⲉ̅ⲛⲧⲉⲣⲓⲁⲣⲭⲉⲓ ⲇⲉ ⲛϣⲁϫⲉ ⲁⲡⲉⲡⲛⲁ ⲉⲧⲟⲩⲁⲁⲃ ϩⲉ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉϫⲱⲟⲩ ⲛⲑⲉ ϩⲱⲱⲛ ⲟⲛ ⲛⲧⲉϩⲟⲩⲉⲓⲧⲉ

16 ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃

ⲓ̅ⲋ̅ⲁⲓⲣⲡⲙⲉⲉⲩⲉ ⲇⲉ ⲙⲡϣⲁϫⲉ ⲙⲡϫⲟⲉⲓⲥ ⲛⲑⲉ ⲛⲧⲁϥϫⲟⲟⲥ ϫⲉ ⲓⲱϩⲁⲛⲛⲏⲥ ⲙⲉⲛ ⲁϥⲃⲁⲡⲧⲓⲍⲉ ϩⲛ ⲟⲩⲙⲟⲟⲩ ⲛⲧⲱⲧⲛ ⲇⲉ ⲥⲉⲛⲁⲃⲁⲡⲧⲓⲍⲉ ⲙⲙⲱⲧⲛ ϩⲛ ⲟⲩⲡⲛⲁ ⲉϥⲟⲩⲁⲁⲃ

17 ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃

ⲓ̅ⲍ̅ⲉϣϫⲉ ⲁⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ⲇⲉ ϯⲛⲁⲩ ⲛϯⲇⲱⲣⲉⲁ ⲛⲟⲩⲱⲧ ⲛⲑⲉ ϩⲱⲱⲛ ⲛⲧⲁϥϯ ⲛⲁⲛ ⲉⲁⲩⲡⲓⲥⲧⲉⲩⲉ ⲉⲡϫⲟⲉⲓⲥⲓⲥ ⲡⲉⲭⲥ ⲁⲛⲟⲕ ⲇⲉ ⲁⲛⲅ ⲛⲓⲙ ⲉⲧⲣⲁϣϭⲙϭⲟⲙ ⲉⲕⲱⲗⲩ ⲙⲡⲛⲟⲩⲧⲉ

18 ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

ⲓ̅ⲏ̅ⲛⲧⲉⲣⲟⲩⲥⲱⲧⲙ ⲇⲉ ⲉⲛⲁⲓ ⲁⲩⲕⲁⲣⲱⲟⲩ ⲁⲩⲱ ⲁⲩϯ ⲉⲟⲟⲩ ⲙⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ⲉⲩϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ⲁⲣⲁ ⲁⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ϯⲧⲙⲉⲧⲁⲛⲟⲓⲁ ⲛⲛϩⲉⲑⲛⲟⲥ ⲉⲧⲣⲉⲩⲱⲛϩ

19 והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃

ⲓ̅ⲑ̅ⲛⲉⲛⲧⲁⲩϫⲱⲱⲣⲉ ⲇⲉ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲛ ⲧⲉⲑⲗⲓⲯⲓⲥ ⲛⲧⲁⲥϣⲱⲡⲉ ϩⲓ ⲥⲧⲉⲫⲁⲛⲟⲥ ⲁⲩⲉⲓ ⲉⲃⲟⲗ ϣⲁϩⲣⲁⲓ ⲉⲧⲉⲫⲟⲓⲛⲓⲕⲏ ⲙⲛ ⲕⲩⲡⲣⲟⲥ ⲙⲛ ⲧⲁⲛⲧⲓⲟⲭⲓⲁ ⲉⲛⲥⲉϫⲱ ⲁⲛ ⲙⲡϣⲁϫⲉ ⲉⲗⲁⲁⲩ ⲉⲓⲙⲏⲧⲓ ⲛⲓⲟⲩⲇⲁⲓ ⲙⲁⲩⲁⲁⲩ

20 ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃

ⲕ̅ⲛⲉⲩⲛ ϩⲟⲉⲓⲛⲉ ⲇⲉ ⲉⲃⲟⲗ ⲛϩⲏⲧⲟⲩ ⲉϩⲉⲛⲣⲱⲙⲉ ⲛⲉ ⲛⲕⲩⲡⲣⲓⲟⲥ ⲁⲩⲱ ⲛⲕⲩⲣⲏⲛⲁⲓⲟⲥ ⲛⲁⲓ ⲛⲧⲉⲣⲟⲩⲉⲓ ⲉⲧⲁⲛⲧⲓⲟⲭⲓⲁ ⲁⲩϣⲁϫⲉ ⲙⲛ ⲛⲟⲩⲉⲉⲓⲉⲛⲓⲛ ⲉⲩⲧⲁϣⲉⲟⲉⲓϣ ⲙⲡϫⲟⲉⲓⲥ ⲓⲥ

21 ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃

ⲕ̅ⲁ̅ⲁⲩⲱ ⲧϭⲓϫ ⲙⲡϫⲟⲉⲓⲥ ⲛⲉⲥϣⲟⲟⲡ ⲛⲙⲙⲁⲩ ⲟⲩⲛⲟϭ ⲇⲉ ⲙⲙⲏⲏϣⲉ ⲁⲩⲡⲓⲥⲧⲉⲩⲉ ⲁⲩⲱ ⲁⲩⲕⲟⲧⲟⲩ ⲉⲡϫⲟⲉⲓⲥ

22 וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃

ⲕ̅ⲃ̅ⲁⲡϣⲁϫⲉ ⲇⲉ ⲃⲱⲕ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉⲙⲙⲁⲁϫⲉ ⲛⲧⲉⲕⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲉⲧϩⲛ ⲑⲓⲗⲏⲙ ⲉⲧⲃⲏⲏⲧⲟⲩ ⲁⲩⲱ ⲁⲩϫⲟⲟⲩ ⲛⲃⲁⲣⲛⲁⲃⲁⲥ ⲉⲧⲣⲉϥⲃⲱⲕ ϣⲁ ⲧⲁⲛⲇⲓⲟⲭⲓⲁ

23 ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃

ⲕ̅ⲅ̅ⲛⲧⲟϥ ⲇⲉ ⲛⲧⲉⲣⲉϥⲃⲱⲕ ⲁϥⲛⲁⲩ ⲉⲧⲉⲭⲁⲣⲓⲥ ⲙⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ⲁϥⲣⲁϣⲉ ⲁⲩⲱ ⲛⲉϥⲥⲟⲡⲥ ⲛⲟⲩⲟⲛ ⲛⲓⲙⲉⲧⲣⲉⲩϭⲱ ϩⲓ ⲡϫⲟⲉⲓⲥ

24 כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃

ⲕ̅ⲇ̅ⲉⲃⲟⲗ ϫⲉ ⲛⲉⲩⲣⲱⲙⲉ ⲡⲉ ⲛⲁⲅⲁⲑⲟⲥ ⲉϥϫⲏⲕ ⲉⲃⲟⲗ ⲙⲡⲛⲁ ⲉϥⲟⲩⲁⲁⲃ ϩⲓ ⲡⲓⲥⲧⲓⲥ ⲁⲩⲱ ⲁⲩⲙⲏⲏϣⲉ ⲉⲛⲁϣⲱϥ ⲟⲩⲁϩϥ ⲉⲡϫⲟⲉⲓⲥ

25 וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃

ⲕ̅ⲉ̅ⲁϥⲉⲓ ⲇⲉ ⲉⲃⲟⲗ ⲉⲧⲁⲣⲥⲟⲥ ⲉϣⲓⲛⲉ ⲛⲥⲁ ⲥⲁⲩⲗⲟⲥ

26 ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃

ⲕ̅ⲋ̅ⲁⲩⲱ ⲛⲧⲉⲣⲉϥϩⲉ ⲉⲣⲟϥ ⲁϥⲛⲧϥ ⲉⲧⲁⲛⲧⲓⲟⲭⲓⲁ ⲁⲥϣⲱⲡⲉ ⲇⲉ ⲛⲧⲉⲣⲟⲩⲣ ⲟⲩⲣⲟⲙⲡⲉ ⲙⲙⲁⲩ ⲉⲩⲥⲟⲟⲩϩ ϩⲛ ⲧⲉⲕⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲁⲩⲱ ⲛⲥⲉϯ ⲥⲃⲱ ⲛⲟⲩⲙⲏⲏϣⲉ ⲉⲛⲁϣⲱϥ ⲁⲩⲱ ⲛⲥⲉⲙⲟⲩⲧⲉ ⲉⲙⲙⲁⲑⲏⲧⲏⲥ ⲛϣⲟⲣⲡ ϩⲛ ⲧⲁⲛⲧⲓⲟⲭⲓⲁ ϫⲉ ⲛⲉⲭⲣⲏⲥⲧⲓⲁⲛⲟⲥ

27 ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃

ⲕ̅ⲍ̅ϩⲣⲁⲓ ⲇⲉ ϩⲛ ⲛⲉϩⲟⲟⲩ ⲉⲧⲙⲙⲁⲩ ⲁϩⲉⲛⲡⲣⲟⲫⲏⲧⲏⲥ ⲉⲓ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲛ ⲑⲓⲗⲏⲙ ⲉⲧⲁⲛⲧⲓⲟⲭⲓⲁ

28 ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃

ⲕ̅ⲏ̅ⲁⲟⲩⲁ ⲇⲉ ⲧⲱⲟⲩⲛ ⲉⲃⲟⲗ ⲛϩⲏⲧⲟⲩ ⲉⲡⲉϥⲣⲁⲛ ⲡⲉ ⲁⲅⲁⲃⲟⲥ ⲁϥⲥⲏⲙⲁⲛⲉ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲓⲧⲙ ⲡⲉⲡⲛⲁ ⲛⲟⲩⲛⲟϭ ⲛϩⲉⲃⲱⲱⲛ ⲉϥⲛⲁϣⲱⲡⲉ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉϫⲛ ⲧⲟⲓⲕⲟⲩⲙⲉⲛⲏ ⲧⲏⲣⲥ ⲡⲁⲓ ⲛⲧⲁϥϣⲱⲡⲉ ϩⲓ ⲕⲗⲁⲩⲇⲓⲟⲥ

29 ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃

ⲕ̅ⲑ̅ⲙⲙⲁⲑⲏⲧⲏⲥ ⲇⲉ ⲁⲩⲧⲟϣⲟⲩ ⲕⲁⲧⲁ ⲑⲉ ⲉⲧⲉⲟⲩⲛⲧⲉ ⲡⲟⲩⲁ ⲡⲟⲩⲁ ⲙⲙⲟⲟⲩ ⲉⲧⲣⲉⲩϯ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉⲩⲇⲓⲁⲕⲟⲛⲓⲁ ⲛⲥⲉϫⲟⲟⲩⲥⲟⲩ ⲛⲛⲉⲥⲛⲏⲩ ⲉⲧⲟⲩⲏϩ ϩⲛ ϯⲟⲩⲇⲁⲓⲁ

30 וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃

ⲗ̅ⲡⲁⲓ ⲇⲉ ⲁⲩⲁⲁϥ ⲁⲩϫⲟⲟⲩⲥⲟⲩ ⲛⲛⲉⲡⲣⲉⲥⲃⲩⲧⲉⲣⲟⲥ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲓⲧⲟⲟⲧϥ ⲛⲃⲁⲣⲛⲁⲃⲁⲥ ⲙⲛ ⲥⲁⲩⲗⲟⲥ