מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 10
| ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃ | 1 |
Qisaariyan, “Xaale ola asata” geetettiya olanchchota giddon issi Qornneliyoosa geetettiya mato halaqay de7ees.
| והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃ | 2 |
Qornneliyoosi ba soo asaara Xoossaa minthi ammaniyaa asinne Xoossas goynniya asi. Ayhude manqotakka daro maaddees, qassi Xoossaa ubba wode woossees.
| ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃ | 3 |
Issi gallas uddufun saate heeran Xoossaa kiitanchchoy iyaakko yidi, “Qornneliyoosaa” gidi xeegishin I qonccethan geeshshidi be7is.
| ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃ | 4 |
Qornneliyoosi dagammidi kiitanchchuwa tishshi oothi xeellidi, “Godaw, I aybee?” yaagis. Kiitanchchoy zaaridi, “Ne woosaynne manqota ne maaddeyssi Xoossaa sinthan hassayettis.
| ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ | 5 |
Ha77i Yoophe ase kiittada, Phexiroosa giya Simoona ehisa.
| הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃ | 6 |
Phexiroosi abbaa doonan galbba haashiya Simoona son imathatethi siiratis” yaagis.
| וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃ | 7 |
Qornneliyoosi baw odida kiitanchchoy bin, ba aylletappe nam77atanne Xoossaa goynniya ba mata wotaaddaretappe issuwa xeegidi,
| ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃ | 8 |
enttaw ubbabaa odidi Yoophe kiittis.
| ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃ | 9 |
Wonttetha gallas entti bidi, Yoophe katama matishin usuppun saate heeran Xoossaa woossanaw Phexiroosi pooqe bolla keys.
| והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃ | 10 |
I koshattidi kathi maanaw koyis, shin kathi kaxishin I qonccethi be7is.
| וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃ | 11 |
Saloy dooyettin, gita afila daaniyabay oyddu baggara oykettidi wodhdhishin I be7is.
| ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃ | 12 |
Iyan oyddu tohora de7iya meheti, wora do7ati, ulora gooshettiya medhetethatinne salo kafoti ubbay de7ees.
| ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃ | 13 |
He wode, “Phexiroosaa, dendda eqqada shukkada ma” giya qaalay iyaakko yis.
| ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃ | 14 |
Shin Phexiroosi, “Godaw, akkay! Ta tunabaa ubbarakka ma erikke” yaagis.
| ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ | 15 |
Qassi, “Xoossay geeshshidayssa neeni tuna gooppa” giya qaalay nam77antho iyaakko yis.
| וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃ | 16 |
Hessika, heedzu toho hanidaappe guye he gita afila daaneyssi ellesidi pude salo ekettis.
| ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃ | 17 |
Phexiroosi ba be7ida qonccethaa birshshethay, “Ay gidanddeshsha?” gidi ba wozanan qoppishin, Qornneliyoosi kiittida asati Simoona soo oychchi demmidi karen eqqidosona.
| ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃ | 18 |
Bantta qaala dhoqqu oothidi, “Phexiroosa geetettiya Simoona giya imathay hayssan de7ii?” yaagidi oychchidosona.
| ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃ | 19 |
Phexiroosi qonccethan be7idabaa qofa bolla de7ishin, Geeshsha Ayyaanay iyaakko, “Hekko, heedzu asati nena koyoosona.
| לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃ | 20 |
Denddada wodhdha, taani entta kiittida gisho sidhonna enttara ba” yaagis.
| וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃ | 21 |
Phexiroosi asatakko wodhdhidi, “Hintte koyey tana; ays yidetii?” yaagis.
| ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃ | 22 |
Entti zaaridi, “Nuna mato halaqay Qornneliyoosi kiittis. I xillo, Xoossaa goynniya asinne Ayhude asa ubban daro bonchchettida asi. Qornneliyoosi, nena ba soo ehisidi qaala neeppe si7ana mela geeshsha kiitanchchoy iyaw odis” yaagidosona.
| ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃ | 23 |
Phexiroosi asata soo gelssidi mokkis. Wonttetha gallas, denddidi enttara bis. Yoophe kataman de7iya ammaneyssatappe issoti issoti iyara issife bidosona.
| ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃ | 24 |
Wonttetha gallas, Qisaariya gakkidosona. Qornneliyoosi ba dabbotanne ba mata laggeta issife xeegi shiishidi, Phexiroosa naagees.
| ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃ | 25 |
Phexiroosi soo gelana hanishin, Qornneliyoosi iyara gayttidi iya sinthan kunddidi iyaw goynnanaw koyis.
| ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃ | 26 |
Shin Phexiroosi, “Dendda, takka ta huu7en ne mela ase” yaagidi iya denthis.
| וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃ | 27 |
Phexiroosi Qornneliyoosara odettishe soo geliya wode daro asay shiiqidayssa demmis.
| ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃ | 28 |
I asaakko, “Ayhude asi hara derera issifanaw woykko gayttanaw woga gidonnayssa hintte ereeta. Shin taani oonakka tuna woykko geeshshi gidenna goonna mela Xoossay tana bessis.
| ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃ | 29 |
Hessa gisho, hintte taakko kiittin ixoy baynna yas. Ha77i tana ays xeegisidaakko taw odite” yaagis.
| ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃ | 30 |
Qornneliyoosi, “Taani hachchi oyddu gallasappe kase hanoode uddufun saate woosa woossishin, phooliya ma7o ma77ida asi ta sinthan eqqis.
| ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃ | 31 |
I taakko, ‘Qornneliyoosa, Xoossay ne woosaa si7is, neeni manqota maaddidayssaka hassays.
| ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃ | 32 |
Hiza, ase Yoophe kiittada, Simoon Phexiroosa geyssa xeegisa. Simoon Phexiroosi Simoona giya galbba haashiya uraa son abbaa doonan siiratis’ yaagis.
| ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃ | 33 |
Hessa gisho, taani neekko ellesada kiittas; ne lo77o yadasa. Hiza, Xoossay nena Kiittidaba ubbaa si7anaw ha77i nuuni ubbay hayssan Godaa sinthan de7oos” yaagis.
| ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃ | 34 |
Kaallidikka, Phexiroosi, “Xoossay asa som77o be7idi ase asappe shaakkenna.
| כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃ | 35 |
Shin ase ubbaa oona gidikkoka baw yayyeyssanne xillo ooso ootheyssan Xoossay ufaytteyssa taani tuma akeekas.
| וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃ | 36 |
Xoossay, ubbaa Goda gidida Yesuus Kiristtoosa baggara sarotethaa odishe ha Wonggelaa Isra7eele asaas kiittidayssa hintte ereeta.
| אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃ | 37 |
Yohaannisi xinqqatebaa Galiilan sabbakida wodiyappe doomidi Yihuda biitta ubbaa gakkanaw hanidabaa hintte ereeta.
| את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃ | 38 |
Xoossay Naazirete Yesuusas Geeshsha Ayyaananne wolqqaa immis. Xoossay iyara de7iya gisho lo77obaa I oothishe Xalahe kushen haarettida ubbaa pathishe yuuyis.
| ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃ | 39 |
“Ayhude biittaninne Yerusalaamen I oothida ubbabaas nuuni markkatta. Entti masqaliya bolla kaqqidi iya wodhidosona.
| אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃ | 40 |
Shin Xoossay heedzantho gallasan hayqoppe iya denthidi asaas qonccana mela oothis.
| לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃ | 41 |
He qonccethay Xoossay koyro doorida markkatassafe attin asa ubbaas gidenna. I hayqoppe denddidaappe guye iyara midanne uyida.
| ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃ | 42 |
Xoossay Wonggelaa asaas nuuni odana melanne paxa de7eyssata bollanne hayqqidayssata bolla pirddanaw shuumettiday Yesuusa gideyssa markkattana mela nuna kiittis.
| ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃ | 43 |
Xoossay iya ammaniyaa ubbaa nagaray, iya sunthan atto geetetteyssa nabeti markkattoosona” yaagis.
| עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃ | 44 |
Phexiroosi buroo he oda onggonnashin qaala si7iya ubbaa bolla Geeshsha Ayyaanay wodhdhis.
| והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃ | 45 |
Phexiroosara Yoophefe yida ammaniyaa qaxxarettida Ayhude ubbay, Ayhude gidonnayssati bolla Geeshsha Ayyaanay gukkida gisho malaalettidosona.
| כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃ | 46 |
Gaasoykka, entti dumma dumma doonan haasayishininne Xoossaa gitatethaa sabbishin si7idosona. He wode Phexiroosi zaaridi,
| ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃ | 47 |
“Hayssati qassi nu mela Geeshsha Ayyaana ekkidayssati xammaqettonna mela haathe digganay oonee?” yaagis.
| ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃ | 48 |
Entti Yesuus Kiristtoosa sunthan xammaqettana mela entta kiittis. Hessafe guye, entti banttara guutha gallas uttana mela Phexiroosa woossidosona.
