< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 10 >

ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃ 1
And there was a certain man in Caesarea, by name Cornelius, a centurion from a band called Italian,
והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃ 2
pious, and fearing God with all his house, doing also many kind acts to the people, and beseeching God always,
ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃ 3
he saw in a vision manifestly, as it were the ninth hour of the day, a messenger of God coming in unto him, and saying to him, 'Cornelius;'
ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃ 4
and he having looked earnestly on him, and becoming afraid, said, 'What is it, Lord?' And he said to him, 'Thy prayers and thy kind acts came up for a memorial before God,
ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ 5
and now send men to Joppa, and send for a certain one Simon, who is surnamed Peter,
הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃ 6
this one doth lodge with a certain Simon a tanner, whose house is by the sea; this one shall speak to thee what it behoveth thee to do.'
וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃ 7
And when the messenger who is speaking to Cornelius went away, having called two of his domestics, and a pious soldier of those waiting on him continually,
ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃ 8
and having declared to them all things, he sent them to Joppa.
ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃ 9
And on the morrow, as these are proceeding on the way, and are drawing nigh to the city, Peter went up upon the house-top to pray, about the sixth hour,
והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃ 10
and he became very hungry, and wished to eat; and they making ready, there fell upon him a trance,
וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃ 11
and he doth behold the heaven opened, and descending unto him a certain vessel, as a great sheet, bound at the four corners, and let down upon the earth,
ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃ 12
in which were all the four-footed beasts of the earth, and the wild beasts, and the creeping things, and the fowls of the heaven,
ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃ 13
and there came a voice unto him: 'Having risen, Peter, slay and eat.'
ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃ 14
And Peter said, 'Not so, Lord; because at no time did I eat anything common or unclean;'
ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ 15
and [there is] a voice again a second time unto him: 'What God did cleanse, thou, declare not thou common;'
וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃ 16
and this was done thrice, and again was the vessel received up to the heaven.
ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃ 17
And as Peter was perplexed in himself what the vision that he saw might be, then, lo, the men who have been sent from Cornelius, having made inquiry for the house of Simon, stood at the gate,
ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃ 18
and having called, they were asking if Simon, who is surnamed Peter, doth lodge here?
ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃ 19
And Peter thinking about the vision, the Spirit said to him, 'Lo, three men do seek thee;
לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃ 20
but having risen, go down and go on with them, nothing doubting, because I have sent them;'
וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃ 21
and Peter having come down unto the men who have been sent from Cornelius unto him, said, 'Lo, I am he whom ye seek, what [is] the cause for which ye are present?'
ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃ 22
And they said, 'Cornelius, a centurion, a man righteous and fearing God, well testified to, also, by all the nation of the Jews, was divinely warned by a holy messenger to send for thee, to his house, and to hear sayings from thee.'
ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃ 23
Having called them in, therefore, he lodged them, and on the morrow Peter went forth with them, and certain of the brethren from Joppa went with him,
ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃ 24
and on the morrow they did enter into Caesarea; and Cornelius was waiting for them, having called together his kindred and near friends,
ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃ 25
and as it came that Peter entered in, Cornelius having met him, having fallen at [his] feet, did bow before [him];
ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃ 26
and Peter raised him, saying, 'Stand up; I also myself am a man;'
וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃ 27
and talking with him he went in, and doth find many having come together.
ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃ 28
And he said unto them, 'Ye know how it is unlawful for a man, a Jew, to keep company with, or to come unto, one of another race, but to me God did shew to call no man common or unclean;
ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃ 29
therefore also without gainsaying I came, having been sent for; I ask, therefore, for what matter ye did send for me?'
ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃ 30
And Cornelius said, 'Four days ago till this hour, I was fasting, and [at] the ninth hour praying in my house, and, lo, a man stood before me in bright clothing,
ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃ 31
and he said, Cornelius, thy prayer was heard, and thy kind acts were remembered before God;
ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃ 32
send, therefore, to Joppa, and call for Simon, who is surnamed Peter; this one doth lodge in the house of Simon a tanner, by the sea, who having come, shall speak to thee;
ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃ 33
at once, therefore, I sent to thee; thou also didst do well, having come; now, therefore, are we all before God present to hear all things that have been commanded thee by God.'
ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃ 34
And Peter having opened his mouth, said, 'Of a truth, I perceive that God is no respecter of persons,
כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃ 35
but in every nation he who is fearing Him, and is working righteousness, is acceptable to Him;
וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃ 36
the word that he sent to the sons of Israel, proclaiming good news — peace through Jesus Christ (this one is Lord of all, )
אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃ 37
ye — ye have known; — the word that came throughout all Judea, having begun from Galilee, after the baptism that John preached;
את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃ 38
Jesus who [is] from Nazareth — how God did anoint him with the Holy Spirit and power; who went through, doing good, and healing all those oppressed by the devil, because God was with him;
ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃ 39
and we — we are witnesses of all things that he did, both in the country of the Jews, and in Jerusalem, — whom they did slay, having hanged upon a tree.
אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃ 40
'This one God did raise up the third day, and gave him to become manifest,
לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃ 41
not to all the people, but to witnesses, to those having been chosen before by God — to us who did eat with [him], and did drink with him, after his rising out of the dead;
ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃ 42
and he commanded us to preach to the people, and to testify fully that it is he who hath been ordained by God judge of living and dead —
ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃ 43
to this one do all the prophets testify, that through his name every one that is believing in him doth receive remission of sins.'
עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃ 44
While Peter is yet speaking these sayings, the Holy spirit fell upon all those hearing the word,
והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃ 45
and those of the circumcision believing were astonished — as many as came with Peter — because also upon the nations the gift of the Holy Spirit hath been poured out,
כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃ 46
for they were hearing them speaking with tongues and magnifying God.
ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃ 47
Then answered Peter, 'The water is any one able to forbid, that these may not be baptized, who the Holy Spirit did receive — even as also we?'
ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃ 48
he commanded them also to be baptized in the name of the Lord; then they besought him to remain certain days.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 10 >