מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 10
| ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃ | 1 |
Now a Captain of the Italian Regiment, named Cornelius, was quartered at Caesarea.
| והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃ | 2 |
He was religious and God-fearing--and so was every member of his household. He was also liberal in his charities to the people, and continually offered prayer to God.
| ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃ | 3 |
About three o'clock one afternoon he had a vision, and distinctly saw an angel of God enter his house, who called him by name, saying, "Cornelius!"
| ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃ | 4 |
Looking steadily at him, and being much alarmed, he said, "What do you want, Sir?" "Your prayers and charities," he replied, "have gone up and have been recorded before God.
| ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ | 5 |
And now send to Jaffa and fetch Simon, surnamed Peter.
| הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃ | 6 |
He is staying as a guest with Simon, a tanner, who has a house close to the sea."
| וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃ | 7 |
So when the angel who had been speaking to him was gone, Cornelius called two of his servants and a God-fearing soldier who was in constant attendance on him,
| ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃ | 8 |
and, after telling them everything, he sent them to Jaffa.
| ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃ | 9 |
The next day, while they were still on their journey and were getting near the town, about noon Peter went up on the house-top to pray.
| והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃ | 10 |
He had become unusually hungry and wished for food; but, while they were preparing it, he fell into a trance.
| וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃ | 11 |
The sky had opened to his view, and what seemed to be an enormous sail was descending, being let down to the earth by ropes at the four corners.
| ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃ | 12 |
In it were all kinds of quadrupeds, reptiles and birds,
| ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃ | 13 |
and a voice came to him which said, "Rise, Peter, kill and eat."
| ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃ | 14 |
"On no account, Lord," he replied; "for I have never yet eaten anything unholy and impure."
| ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ | 15 |
Again a second time a voice was heard which said, "What God has purified, you must not regard as unholy."
| וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃ | 16 |
This was said three times, and immediately the sail was drawn up out of sight.
| ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃ | 17 |
While Peter was greatly perplexed as to the meaning of the vision which he had seen, just then the men sent by Cornelius, having by inquiry found out Simon's house,
| ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃ | 18 |
had come to the door and had called the servant, and were asking, "Is Simon, surnamed Peter, staying here?"
| ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃ | 19 |
And Peter was still earnestly thinking over the vision, when the Spirit said to him, "Three men are now inquiring for you.
| לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃ | 20 |
Rise, go down, and go with them without any misgivings; for it is I who have sent them to you."
| וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃ | 21 |
So Peter went down and said to the men, "I am the Simon you are inquiring for. What is the reason of your coming?"
| ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃ | 22 |
Their reply was, "Cornelius, a Captain, an upright and God-fearing man, of whom the whole Jewish nation speaks well, has been divinely instructed by a holy angel to send for you to come to his house and listen to what you have to say."
| ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃ | 23 |
Upon hearing this, Peter invited them in, and gave them a lodging. The next day he set out with them, some of the brethren from Jaffa going with him,
| ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃ | 24 |
and the day after that they reached Caesarea. There Cornelius was awaiting their arrival, and had invited all his relatives and intimate friends to be present.
| ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃ | 25 |
When Peter entered the house, Cornelius met him, and threw himself at his feet to do him homage.
| ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃ | 26 |
But Peter lifted him up. "Stand up," he said; "I myself also am but a man."
| וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃ | 27 |
So Peter went in and conversed with him, and found a large company assembled.
| ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃ | 28 |
He said to them, "You know better than most that a Jew is strictly forbidden to associate with a Gentile or visit him; but God has taught me to call no one unholy or unclean.
| ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃ | 29 |
So for this reason, when sent for, I came without raising any objection. I therefore ask why you sent for me."
| ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃ | 30 |
"Just at this hour, three days ago," replied Cornelius, "I was offering afternoon prayer in my house, when suddenly a man in shining raiment stood in front of me,
| ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃ | 31 |
who said, "'Cornelius, your prayer has been heard, and your charities have been put on record before God.
| ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃ | 32 |
Send therefore to Jaffa, and invite Simon, surnamed Peter, to come here. He is staying as a guest in the house of Simon, a tanner, close to the sea.'
| ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃ | 33 |
"Immediately, therefore, I sent to you, and I thank you heartily for having come. That is why all of us are now assembled here in God's presence, to listen to what the Lord has commanded you to say."
| ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃ | 34 |
Then Peter began to speak. "I clearly see," he said, "that God makes no distinctions between one man and another;
| כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃ | 35 |
but that in every nation those who fear Him and live good lives are acceptable to Him.
| וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃ | 36 |
The Message which He sent to the descendants of Israel, when He announced the Good News of peace through Jesus Christ--He is Lord of all--that Message you cannot but know;
| אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃ | 37 |
the story, I mean, which has spread through the length and breadth of Judaea, beginning in Galilee after the baptism which John proclaimed.
| את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃ | 38 |
It tells how God anointed Jesus of Nazareth with the Holy Spirit and with power, so that He went about everywhere doing acts of kindness, and curing all who were being continually oppressed by the Devil--for God was with Jesus.
| ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃ | 39 |
"And we are witnesses as to all that He did both in the country of the Jews and in Jerusalem. But they even put Him to death, by crucifixion.
| אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃ | 40 |
That same Jesus God raised to life on the third day, and permitted Him to appear unmistakably,
| לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃ | 41 |
not to all the people, but to witnesses--men previously chosen by God--namely, to us, who ate and drank with Him after He rose from the dead.
| ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃ | 42 |
And He has commanded us to preach to the people and solemnly declare that this is He who has been appointed by God to be the Judge of the living and the dead.
| ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃ | 43 |
To Him all the Prophets bear witness, and testify that through His name all who believe in Him receive the forgiveness of their sins."
| עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃ | 44 |
While Peter was speaking these words, the Holy Spirit fell on all who were listening to the Message.
| והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃ | 45 |
And all the Jewish believers who had come with Peter were astonished that on the Gentiles also the gift of the Holy Spirit was poured out.
| כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃ | 46 |
For they heard them speaking in tongues and extolling the majesty of God. Then Peter said,
| ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃ | 47 |
"Can any one forbid the use of water, and object to these persons being baptized--men who have received the Holy Spirit just as we did?"
| ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃ | 48 |
And he directed that they should be baptized in the name of Jesus Christ. Then they begged him to remain with them for a time.
