< שמואל ב 1 >

ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃ 1
After the death of Saul, David returned from attacking the Amalekites and remained in Ziklag for two days.
ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃ 2
On the third day, a man came from Saul's camp with his clothes torn and with dirt on his head. When he came to David he lay facedown on the ground and prostrated himself.
ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃ 3
David said to him, “Where did you come from?” He answered, “I escaped from the camp of Israel.”
ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃ 4
David said to him, “Please tell me how things went.” He answered, “The people fled from the battle. Many have fallen and many are dead. Saul and Jonathan his son are also dead.”
ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃ 5
David said to the young man, “How do you know that Saul and Jonathan his son are dead?”
ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃ 6
The young man replied, “By chance I happened to be on Mount Gilboa, and there Saul was leaning on his spear, and chariots and riders were about to catch up with him.
ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃ 7
Saul turned around and saw me and called out to me. I answered, 'Here I am.'
ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃ 8
He said to me, 'Who are you?' I answered him, 'I am an Amalekite.'
ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃ 9
He said to me, 'Please stand over me and kill me, for great suffering has taken hold of me, but life is still in me.'
ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃ 10
So I stood over him and killed him, because I knew that he would not live after he had fallen. Then I took the crown that was on his head and the band that was on his arm, and brought them here to you, my master.”
ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃ 11
Then David tore his clothes, and all the men with him did the same.
ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃ 12
They mourned, wept, and fasted until evening for Saul, for Jonathan his son, for the people of Yahweh, and for the house of Israel because they had fallen by the sword.
ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃ 13
David said to the young man, “Where are you from?” He answered, “I am the son of a foreigner in the land, an Amalekite.”
ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃ 14
David said to him, “Why were you not afraid to kill Yahweh's anointed king with your own hand?”
ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃ 15
David called one of the young men and said, “Go and kill him.” So that man went and struck him down, and the Amalekite died.
ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃ 16
Then David said to the dead Amalekite, “Your blood is on your head because your own mouth has testified against you and said, 'I have killed Yahweh's anointed king.'”
ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃ 17
Then David sung this funeral song about Saul and Jonathan his son.
ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃ 18
He commanded the people to teach this Song of the Bow to the sons of Judah, which has been written in the Book of Jashar.
הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃ 19
“Your glory, Israel, is dead, killed on your high places! How the mighty have fallen!
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃ 20
Do not tell it in Gath, do not proclaim it in the streets of Ashkelon, so that the daughters of the Philistines may not rejoice, so that the daughters of the uncircumcised may not celebrate.
הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃ 21
Mountains of Gilboa, let there not be dew or rain on you, nor fields giving grain for offerings, for there the shield of the mighty was defiled. The shield of Saul is no longer anointed with oil.
מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃ 22
From the blood of those who have been killed, from the bodies of the mighty, the bow of Jonathan did not turn back, and the sword of Saul did not return empty.
שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃ 23
Saul and Jonathan were loved and gracious in life, and in their death they were not separated. They were swifter than eagles, they were stronger than lions.
בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃ 24
You daughters of Israel, weep over Saul, who clothed you in scarlet as well as jewels, and who put ornaments of gold on your clothing.
איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃ 25
How the mighty have fallen in the midst of the battle! Jonathan is killed on your high places.
צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃ 26
I am distressed for you, my brother Jonathan. You were very dear to me. Your love to me was wonderful, exceeding the love of women.
איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ 27
How the mighty have fallen, and the weapons of war perished!”

< שמואל ב 1 >