ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃ | 1 |
ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃ | 2 |
ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃ | 3 |
ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃ | 4 |
ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃ | 5 |
ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃ | 6 |
ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃ | 7 |
ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃ | 8 |
ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃ | 9 |
ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃ | 10 |
ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃ | 11 |
ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃ | 12 |
ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃ | 13 |
ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃ | 14 |
ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃ | 15 |
ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃ | 16 |
ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃ | 17 |
ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃ | 18 |
הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃ | 19 |
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃ | 20 |
הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃ | 21 |
מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃ | 22 |
שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃ | 23 |
בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃ | 24 |
איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃ | 25 |
צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃ | 26 |
איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ | 27 |