< שמואל ב 9 >
ויאמר דוד הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן׃ | 1 |
UDavida wasesithi: Kusekhona yini oseleyo endlini kaSawuli ukuze ngimenzele umusa ngenxa kaJonathani?
ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃ | 2 |
Njalo indlu kaSawuli yayilenceku obizo layo lalinguZiba. Sebembizele kuDavida, inkosi yathi kuye: UnguZiba yini? Wasesithi: Ngiyinceku yakho.
ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃ | 3 |
Inkosi yasisithi: Kakuselamuntu yini wendlu kaSawuli, engingamenzela umusa kaNkulunkulu? UZiba wasesithi enkosini: UJonathani uselendodana eyisilima inyawo zombili.
ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר׃ | 4 |
Inkosi yasisithi kuye: Ingaphi? UZiba wasesithi enkosini: Khangela, isendlini kaMakiri indodana kaAmiyeli eLodebari.
וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר׃ | 5 |
Inkosi uDavida yasithuma yamlanda endlini kaMakiri indodana kaAmiyeli eLodebari.
ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך׃ | 6 |
Lapho uMefiboshethi indodana kaJonathani indodana kaSawuli esefika kuDavida, wathi mbo ngobuso bakhe, wakhothama. UDavida wasesithi: Mefiboshethi! Wasesithi: Khangela, inceku yakho.
ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני תמיד׃ | 7 |
UDavida wasesithi kuye: Ungesabi, ngoba ngizakwenzela lokukwenzela umusa ngenxa kaJonathani uyihlo; ngizakubuyisela ilizwe lonke likaSawuli uyihlo, wena-ke uzakudla isinkwa etafuleni lami njalonjalo.
וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני׃ | 8 |
Wasekhothama, wathi: Iyini inceku yakho ukuthi ukhangele inja efileyo enjengami?
ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך׃ | 9 |
Inkosi yasibiza uZiba, inceku kaSawuli, yathi kuye: Konke okwakungokukaSawuli, lendlu yakhe yonke ngikunike indodana yenkosi yakho.
ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים׃ | 10 |
Uzayilimela-ke umhlaba, wena lamadodana akho lenceku zakho, lilethe izithelo ukuze indodana yenkosi yakho ibe lesinkwa engasidla; kodwa uMefiboshethi indodana yenkosi yakho uzakudla isinkwa etafuleni lami njalonjalo. Njalo uZiba wayelamadodana alitshumi lanhlanu, lenceku ezingamatshumi amabili.
ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך׃ | 11 |
UZiba wasesithi enkosini: Njengakho konke inkosi yami, inkosi, ekulaya inceku yayo, izakwenza njalo inceku yakho. NgoMefiboshethi, uzakudla etafuleni lami, njengomunye wamadodana enkosi.
ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת׃ | 12 |
Njalo uMefiboshethi wayelendodana encinyane, obizo layo lalinguMika. Labo bonke ababehlala endlini kaZiba baba zinceku zikaMefiboshethi.
ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו׃ | 13 |
UMefiboshethi wasehlala eJerusalema, ngoba wadla etafuleni lenkosi njalonjalo. Wayeyisilima inyawo zakhe zombili.