שמואל ב 7

1 ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃

And it came to pass, when the king sat in his house, and the LORD had given him rest round about from all his enemies;

2 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃

That the king said to Nathan the prophet, See now, I dwell in an house of cedar, but the ark of God dwells within curtains.

3 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃

And Nathan said to the king, Go, do all that is in your heart; for the LORD is with you.

4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃

And it came to pass that night, that the word of the LORD came to Nathan, saying,

5 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃

Go and tell my servant David, Thus says the LORD, Shall you build me an house for me to dwell in?

6 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃

Whereas I have not dwelled in any house since the time that I brought up the children of Israel out of Egypt, even to this day, but have walked in a tent and in a tabernacle.

7 בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

In all the places wherein I have walked with all the children of Israel spoke I a word with any of the tribes of Israel, whom I commanded to feed my people Israel, saying, Why build you not me an house of cedar?

8 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃

Now therefore so shall you say to my servant David, Thus says the LORD of hosts, I took you from the sheepcote, from following the sheep, to be ruler over my people, over Israel:

9 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃

And I was with you wherever you went, and have cut off all your enemies out of your sight, and have made you a great name, like to the name of the great men that are in the earth.

10 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה׃

Moreover I will appoint a place for my people Israel, and will plant them, that they may dwell in a place of their own, and move no more; neither shall the children of wickedness afflict them any more, as beforetime,

11 ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה׃

And as since the time that I commanded judges to be over my people Israel, and have caused you to rest from all your enemies. Also the LORD tells you that he will make you an house.

12 כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃

And when your days be fulfilled, and you shall sleep with your fathers, I will set up your seed after you, which shall proceed out of your bowels, and I will establish his kingdom.

13 הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃

He shall build an house for my name, and I will establish the throne of his kingdom for ever.

14 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃

I will be his father, and he shall be my son. If he commit iniquity, I will chasten him with the rod of men, and with the stripes of the children of men:

15 וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃

But my mercy shall not depart away from him, as I took it from Saul, whom I put away before you.

16 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃

And your house and your kingdom shall be established for ever before you: your throne shall be established for ever.

17 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃

According to all these words, and according to all this vision, so did Nathan speak to David.

18 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

Then went king David in, and sat before the LORD, and he said, Who am I, O Lord GOD? and what is my house, that you have brought me till now?

19 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃

And this was yet a small thing in your sight, O Lord GOD; but you have spoken also of your servant’s house for a great while to come. And is this the manner of man, O Lord GOD?

20 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה׃

And what can David say more to you? for you, Lord GOD, know your servant.

21 בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך׃

For your word’s sake, and according to your own heart, have you done all these great things, to make your servant know them.

22 על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

Why you are great, O LORD God: for there is none like you, neither is there any God beside you, according to all that we have heard with our ears.

23 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃

And what one nation in the earth is like your people, even like Israel, whom God went to redeem for a people to himself, and to make him a name, and to do for you great things and terrible, for your land, before your people, which you redeemed to you from Egypt, from the nations and their gods?

24 ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

For you have confirmed to yourself your people Israel to be a people to you for ever: and you, LORD, are become their God.

25 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת׃

And now, O LORD God, the word that you have spoken concerning your servant, and concerning his house, establish it for ever, and do as you have said.

26 ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃

And let your name be magnified for ever, saying, The LORD of hosts is the God over Israel: and let the house of your servant David be established before you.

27 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת׃

For you, O LORD of hosts, God of Israel, have revealed to your servant, saying, I will build you an house: therefore has your servant found in his heart to pray this prayer to you.

28 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת׃

And now, O Lord GOD, you are that God, and your words be true, and you have promised this goodness to your servant:

29 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם׃

Therefore now let it please you to bless the house of your servant, that it may continue for ever before you: for you, O Lord GOD, have spoken it: and with your blessing let the house of your servant be blessed for ever.