שמואל ב 7
| ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃ | 1 |
After the king had settled into his palace and the LORD had given him rest from all his enemies around him,
| ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃ | 2 |
he said to Nathan the prophet, “Here I am, living in a house of cedar, while the ark of God remains in a tent.”
| ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃ | 3 |
And Nathan replied to the king, “Go and do all that is in your heart, for the LORD is with you.”
| ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃ | 4 |
But that night the word of the LORD came to Nathan, saying,
| לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃ | 5 |
“Go and tell My servant David that this is what the LORD says: Are you the one to build for Me a house to dwell in?
| כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃ | 6 |
For I have not dwelt in a house from the day I brought the Israelites up out of Egypt until this day, but I have moved about with a tent as My dwelling.
| בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃ | 7 |
In all My journeys with all the Israelites, have I ever asked any of the leaders I appointed to shepherd My people Israel, ‘Why haven’t you built Me a house of cedar?’
| ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃ | 8 |
Now then, you are to tell My servant David that this is what the LORD of Hosts says: I took you from the pasture, from following the flock, to be the ruler over My people Israel.
| ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃ | 9 |
I have been with you wherever you have gone, and I have cut off all your enemies from before you. Now I will make for you a name like the greatest in the land.
| ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה׃ | 10 |
And I will provide a place for My people Israel and will plant them so that they may dwell in a place of their own and be disturbed no more. No longer will the sons of wickedness oppress them as they did at the beginning
| ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה׃ | 11 |
and have done since the day I appointed judges over My people Israel. I will give you rest from all your enemies. The LORD declares to you that He Himself will establish a house for you.
| כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃ | 12 |
And when your days are fulfilled and you rest with your fathers, I will raise up your descendant after you, who will come from your own body, and I will establish his kingdom.
| הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃ | 13 |
He will build a house for My Name, and I will establish the throne of his kingdom forever.
| אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃ | 14 |
I will be his Father, and he will be My son. When he does wrong, I will discipline him with the rod of men and with the blows of the sons of men.
| וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃ | 15 |
But My loving devotion will never be removed from him as I removed it from Saul, whom I moved out of your way.
| ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃ | 16 |
Your house and kingdom will endure forever before Me, and your throne will be established forever.”
| ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃ | 17 |
So Nathan relayed to David all the words of this entire vision.
| ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃ | 18 |
Then King David went in, sat before the LORD, and said, “Who am I, O Lord GOD, and what is my house, that You have brought me this far?
| ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃ | 19 |
And as if this was a small thing in Your eyes, O Lord GOD, You have also spoken about the future of the house of Your servant. Is this Your custom with man, O Lord GOD?
| ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה׃ | 20 |
What more can David say to You? For You know Your servant, O Lord GOD.
| בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך׃ | 21 |
For the sake of Your word and according to Your own heart, You have accomplished this great thing and revealed it to Your servant.
| על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃ | 22 |
How great You are, O Lord GOD! For there is none like You, and there is no God but You, according to everything we have heard with our own ears.
| ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃ | 23 |
And who is like Your people Israel—the one nation on earth whom God went out to redeem as a people for Himself and to make a name for Himself? You performed great and awesome wonders by driving out nations and their gods from before Your people, whom You redeemed for Yourself from Egypt.
| ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃ | 24 |
For You have established Your people Israel as Your very own forever, and You, O LORD, have become their God.
| ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת׃ | 25 |
And now, O LORD God, confirm forever the word You have spoken concerning Your servant and his house. Do as You have promised,
| ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃ | 26 |
so that Your name will be magnified forever when it is said, ‘The LORD of Hosts is God over Israel.’ And the house of Your servant David will be established before You.
| כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת׃ | 27 |
For You, O LORD of Hosts, the God of Israel, have revealed this to Your servant when You said, ‘I will build a house for you.’ Therefore Your servant has found the courage to offer this prayer to You.
| ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת׃ | 28 |
And now, O Lord GOD, You are God! Your words are true, and You have promised this goodness to Your servant.
| ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם׃ | 29 |
Now therefore, may it please You to bless the house of Your servant, that it may continue forever before You. For You, O Lord GOD, have spoken, and with Your blessing the house of Your servant will be blessed forever.”
