שמואל ב 6

1 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃

E tornou David a ajuntar todos os escolhidos de Israel, em número de trinta mil.

2 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃

E levantou-se David, e partiu com todo o povo que tinha consigo de Baalim de Judá, para levarem dali para cima a arca de Deus, sobre a qual se invoca o nome, o nome do Senhor dos exércitos, que se assenta entre os cherubins.

3 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃

E puseram a arca de Deus em um carro novo, e a levaram da casa de Abinadab, que está em Gibeah: e Uza e Ahio, filhos de Abinadab, guiavam o carro novo.

4 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃

E levando-o da casa de Abinadab, que está em Gibeah, com a arca de Deus, Ahio ia diante da arca.

5 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃

E David, e toda a casa de Israel, fazia alegrias perante o Senhor, com toda a sorte de instrumentos de pau de faia: como com harpas, e com saltérios, e com tamboris, e com pandeiros, e com címbalos.

6 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃

E, chegando à eira de Nachon, estendeu Uza a mão à arca de Deus, e teve mão nela; porque os bois a deixavam pender.

7 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃

Então a ira do Senhor se acendeu contra Uza, e Deus o feriu ali por esta imprudência: e morreu ali junto à arca de Deus.

8 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃

E David se contristou, porque o Senhor abrira rotura em Uza; e chamou aquele lugar Peres-uza, até ao dia de hoje.

9 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃

E temeu David ao Senhor naquele dia; e disse: Como virá a mim a arca do Senhor?

10 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃

E não quis David retirar a si a arca do Senhor à cidade de David; mas David a fez levar à casa de Obed-edom, o getheu.

11 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃

E ficou a arca do Senhor em casa de Obed-Edom, o getheu, três meses: e abençoou o Senhor a Obed-edom, e a toda a sua casa.

12 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃

Então avisaram a David, dizendo: Abençoou o Senhor a casa de Obed-Edom, e tudo quanto tem, por amor da arca de Deus; foi pois David, e trouxe a arca de Deus para cima, da casa de Obed-edom, à cidade de David, com alegria.

13 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃

E sucedeu que, quando os que levavam a arca do Senhor tinham dado seis passos, sacrificava bois e carneiros cevados.

14 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃

E David saltava com todas as suas forças diante do Senhor: e estava David cingido dum éfode de linho.

15 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃

Assim subindo, levavam David e todo o Israel a arca do Senhor, com júbilo, e ao som das trombetas.

16 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃

E sucedeu que, entrando a arca do Senhor na cidade de David, Michal, a filha de Saul, estava olhando pela janela: e, vendo ao rei David, que ia bailando e saltando diante do Senhor, o desprezou no seu coração.

17 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃

E introduzindo a arca do Senhor, a puseram no seu lugar, na tenda que David lhe armara: e ofereceu David holocaustos e ofertas pacíficas perante o Senhor.

18 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃

E acabando David de oferecer os holocaustos e ofertas pacíficas, abençoou o povo em nome do Senhor dos exércitos.

19 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃

E repartiu a todo o povo, e a toda a multidão de Israel, desde os homens até às mulheres, a cada um, um bolo de pão, e um bom pedaço de carne, e um frasco de vinho; então foi-se todo o povo, cada um para sua casa.

20 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃

E, voltando David para abençoar a sua casa, Michal, a filha de Saul, saiu a encontrar-se com David, e disse: Quão honrado foi o rei de Israel, descobrindo-se hoje aos olhos das servas de seus servos, como sem pejo se descobre qualquer dos vadios.

21 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃

Disse porém David a Michal: Perante o Senhor, que me escolheu a mim antes do que a teu pai, e a toda a sua casa, mandando-me que fosse chefe sobre o povo do Senhor, sobre Israel: perante o Senhor tenho feito alegrias.

22 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃

E ainda mais do que isto me envilecerei, e me humilharei aos meus olhos: e das servas, de quem falaste, delas serei honrado.

23 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃

E Michal, a filha de Saul, não teve filhos, até ao dia da sua morte.