< שמואל ב 6 >
ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃ | 1 |
Et David rassembla encore toute la jeunesse d'Israël, environ soixante-dix mille hommes.
ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃ | 2 |
Puis, il se mit en marche avec tout son peuple et une partie des princes de Juda, pour une expédition dont le but était de ramener l'arche de Dieu, sur laquelle était invoqué le nom du Seigneur Dieu des armées, qui résidait entre les chérubins.
וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃ | 3 |
Ils placèrent donc l'arche du Seigneur sur un chariot neuf, et ils l'enlevèrent de la maison que possédait Aminadab sur la colline. Oza et ses frères, fils d'Aminadab, conduisaient le chariot avec l'arche.
וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃ | 4 |
Et ses frères précédaient l'arche.
ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃ | 5 |
David et les fils d'Israël, avec une harmonie pleine de force, jouaient devant le Seigneur d'une multitude d'instruments: harpes, lyres, tambours, cymbales et flûtes, au milieu des cantiques.
ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃ | 6 |
Et ils arrivèrent à l'aire de Nachor. Là, Oza étendit la main sur l'arche de Dieu, pour la raffermir, et il la saisit, parce que l'un des bœufs l'avait ébranlée.
ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃ | 7 |
Et le Seigneur, en son âme, s'irrita contre Oza, et Dieu le frappa sur le lieu, et il mourut à côté de l'arche du Seigneur, devant Dieu.
ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃ | 8 |
David fut abattu, parce que Dieu avait châtié Oza; et ce lieu fut appelé le Châtiment d'Oza, nom qu'il porte encore de nos jours.
וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃ | 9 |
Et David, ce jour-là, eut crainte du Seigneur, et il dit: Comment l'arche du Seigneur entrera-t-elle chez moi?
ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃ | 10 |
Et David ne voulut pas que l'on déposât chez lui, dans la ville de David, l'arche de l'alliance du Seigneur; il la fit donc placer en la maison d'Abdara le Géthéen.
וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃ | 11 |
L'arche du Seigneur resta trois mois en la maison d'Abdara le Géthéen; et le Seigneur bénit toute la maison d'Abdara et tout ce qui lui appartenait.
ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃ | 12 |
Or, des gens vinrent l'apprendre au roi David, disant: Le Seigneur a béni la maison d'Abdara et tout ce qui lui appartient, à cause de l'arche de Dieu. Alors, David partit, et il amena, plein de joie, l'arche du Seigneur de la maison d'Abdara à la ville de David.
ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃ | 13 |
Il y avait avec lui ceux qui devaient porter l'arche, sept chœurs; et, pour les sacrifices, un veau et des béliers.
ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃ | 14 |
Et David touchait, devant le Seigneur, d'un instrument accordé, et il était revêtu d'une robe de forme inaccoutumée.
ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃ | 15 |
David, avec toute la maison d'Israël, conduisit l'arche du Seigneur au son de la trompette et à grands cris.
והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃ | 16 |
Lorsque l'arche entra dans la ville de David, Michol, fille de Saül, se penchant à sa fenêtre, vit le roi David danser et toucher de la harpe devant le Seigneur, et en son cœur elle le méprisa.
ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃ | 17 |
On transporta l'arche du Seigneur, et on la déposa à sa place, au milieu du tabernacle que David avait dressé pour elle. Et David sacrifia devant le Seigneur des holocaustes et des hosties pacifiques.
ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃ | 18 |
David acheva les sacrifices, et il bénit le peuple au nom du Seigneur Dieu des armées.
ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃ | 19 |
Ensuite, il distribua à tout le peuple, et à toute l'armée d'Israël, depuis Dan jusqu'à Bersabée, aux femmes aussi bien qu'aux hommes, un gâteau de froment par tête, une pâte cuite à la poêle, et une tranche de bœuf cuite sur la braise. Après cela, le peuple s'en alla chacun en sa demeure.
וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃ | 20 |
Et David s'en retourna pour bénir sa maison; or, Michol, fille de Saül, sortit à sa rencontre, et elle le salua, et elle lui dit: Quelle gloire a donc trouvée aujourd'hui le roi d'Israël à se dévêtir, aux yeux des servantes et de ses serviteurs, comme on se dévêt en dansant.
ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃ | 21 |
Et David dit à Michol: Je danserai devant le Seigneur; béni soit le Seigneur qui m'a élu, et qui m'a préféré à ton père et à toute ta famille pour me faire roi de tout son peuple d'Israël.
ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃ | 22 |
Je jouerai de la harpe, je danserai devant le Seigneur, je me dévêtirai encore de la même manière, je serai un insensé à tes yeux et aux yeux de tes servantes, qui aujourd'hui, dis-tu, ne m'ont point honoré.
ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃ | 23 |
Et la fille de Saül, Michol, n'eut point d'enfants jusqu'au jour de sa mort.