שמואל ב 6

1 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃

Again, David gathered together all the chosen men of Israel, thirty thousand.

2 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃

And David arose, and went with all the people that were with him from Baale of Judah, to bring up from thence the ark of God, whose name is called by the name of Yhwh of Armies that dwelleth between the cherubims.

3 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃

And they set the ark of God upon a new cart, and brought it out of the house of Abinadab that was in Gibeah: and Uzzah and Ahio, the sons of Abinadab, drave the new cart.

4 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃

And they brought it out of the house of Abinadab which was at Gibeah, accompanying the ark of God: and Ahio went before the ark.

5 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃

And David and all the house of Israel played before Yhwh on all manner of instruments made of fir wood, even on harps, and on psalteries, and on timbrels, and on cornets, and on cymbals.

6 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃

And when they came to Nachon’s threshingfloor, Uzzah put forth his hand to the ark of God, and took hold of it; for the oxen shook it.

7 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃

And the anger of Yhwh was kindled against Uzzah; and God smote him there for his error; and there he died by the ark of God.

8 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃

And David was displeased, because Yhwh had made a breach upon Uzzah: and he called the name of the place Perez–uzzah to this day.

9 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃

And David was afraid of Yhwh that day, and said, How shall the ark of Yhwh come to me?

10 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃

So David would not remove the ark of Yhwh unto him into the city of David: but David carried it aside into the house of Obed–edom the Gittite.

11 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃

And the ark of Yhwh continued in the house of Obed–edom the Gittite three months: And Yhwh blessed Obed–edom, and all his household.

12 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃

And it was told king David, saying, Yhwh hath blessed the house of Obed–edom, and all that pertaineth unto him, because of the ark of God. So David went and brought up the ark of God from the house of Obed–edom into the city of David with gladness.

13 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃

And it was so, that when they that bare the ark of Yhwh had gone six paces, he sacrificed oxen and fatlings.

14 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃

And David danced before Yhwh with all his might; and David was girded with a linen ephod.

15 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃

So David and all the house of Israel brought up the ark of Yhwh with shouting, and with the sound of the trumpet.

16 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃

And as the ark of Yhwh came into the city of David, Michal Saul’s daughter looked through a window, and saw king David leaping and dancing before Yhwh; and she despised him in her heart.

17 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃

And they brought in the ark of Yhwh, and set it in his place, in the midst of the tabernacle that David had pitched for it: and David offered burnt offerings and peace offerings before Yhwh.

18 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃

And as soon as David had made an end of offering burnt offerings and peace offerings, he blessed the people in the name of Yhwh of Armies.

19 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃

And he dealt among all the people, even among the whole multitude of Israel, as well to the women as men, to every one a cake of bread, and a good piece of flesh, and a flagon of wine. So all the people departed every one to his house.

20 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃

Then David returned to bless his household. And Michal the daughter of Saul came out to meet David, and said, How glorious was the king of Israel to day, who uncovered himself to day in the eyes of the handmaids of his servants, as one of the vain fellows shamelessly uncovereth himself!

21 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃

And David said unto Michal, It was before Yhwh, which chose me before thy father, and before all his house, to appoint me ruler over the people of Yhwh, over Israel: therefore will I play before Yhwh.

22 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃

And I will yet be more vile than thus, and will be base in mine own sight: and of the maidservants which thou hast spoken of, of them shall I be had in honour.

23 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃

Therefore Michal the daughter of Saul had no child unto the day of her death.