< שמואל ב 22 >
וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ | 1 |
David kvad denne sang for Herren den dag da Herren hadde utfridd ham av alle hans fienders hånd og av Sauls hånd.
ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ | 2 |
Og han sa: Herren er min klippe og min festning og min redder,
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ | 3 |
min klippefaste Gud, som jeg setter min lit til, mitt skjold og min frelses horn, min borg og min tilflukt, min frelser; fra vold frelser du mig.
מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ | 4 |
Jeg påkaller den Høilovede, Herren, og blir frelst fra mine fiender.
כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ | 5 |
Dødens bølger omspente mig, fordervelsens strømmer forferdet mig.
חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol ) | 6 |
Dødsrikets rep omgav mig, dødens snarer overfalt mig. (Sheol )
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ | 7 |
I min trengsel påkalte jeg Herren, og jeg ropte til min Gud; han hørte fra sitt tempel min røst, og mitt skrik kom for hans ører.
ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ | 8 |
Da rystet og bevet jorden, himmelens grunnvoller skalv, og de rystet; for hans vrede var optendt.
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ | 9 |
Det steg røk op av hans nese, og fortærende ild fra hans munn; glør brente ut av ham.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ | 10 |
Og han bøide himmelen og steg ned, og det var mørke under hans føtter.
וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ | 11 |
Og han fór på kjeruber og fløi, og han lot sig se på vindens vinger.
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ | 12 |
Og han gjorde mørke til skjul rundt omkring sig, vannmasser, tykke skyer.
מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ | 13 |
Frem av glansen foran ham brente gloende kull.
ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ | 14 |
Herren tordnet fra himmelen, den Høieste lot sin røst høre.
וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ | 15 |
Og han utsendte piler og spredte dem omkring - lyn og forvirret dem.
ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ | 16 |
Da kom havets strømmer til syne; jordens grunnvoller blev avdekket ved Herrens trusel, for hans neses åndepust.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ | 17 |
Han rakte sin hånd ut fra det høie, han grep mig; han drog mig op av store vann.
יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ | 18 |
Han fridde mig ut fra min sterke fiende, fra mine avindsmenn; for de var mig for mektige.
יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ | 19 |
De overfalt mig på min motgangs dag; men Herren blev min støtte.
ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ | 20 |
Og han førte mig ut i fritt rum; han frelste mig, for han hadde behag i mig.
יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ | 21 |
Herren gjengjeldte mig efter min rettferdighet, han betalte mig efter mine henders renhet.
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ | 22 |
For jeg tok vare på Herrens veier og vek ikke i ondskap fra min Gud;
כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ | 23 |
for alle hans lover hadde jeg for øie, og fra hans bud vek jeg ikke,
ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ | 24 |
og jeg var ulastelig for ham og voktet mig vel for min synd.
וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ | 25 |
Og Herren gjengjeldte mig efter min rettferdighet, efter min renhet for hans øine.
עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ | 26 |
Mot den fromme viser du dig from, mot den rettvise stridsmann viser du dig rettvis,
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ | 27 |
mot den rene viser du dig ren, mot den forvendte viser du dig vrang.
ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ | 28 |
Elendige folk frelser du, men dine øine er mot de overmodige; dem fornedrer du.
כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ | 29 |
For du er mitt lys, Herre, og Herren opklarer mitt mørke.
כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ | 30 |
For ved dig stormer jeg løs på fiendeskarer, ved min Gud springer jeg over murer.
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ | 31 |
Gud, hans vei er fullkommen; Herrens ord er rent, han er et skjold for alle dem som setter sin lit til ham.
כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ | 32 |
For hvem er Gud foruten Herren, og hvem er en klippe foruten vår Gud?
האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ | 33 |
Gud, han er mitt sterke vern og leder den ulastelige på hans vei.
משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ | 34 |
Han gir ham føtter likesom hindene og stiller mig på mine høider.
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ | 35 |
Han oplærer mine hender til krig, så mine armer spenner kobberbuen.
ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ | 36 |
Og du gir mig din frelse til skjold, og din mildhet gjør mig stor.
תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ | 37 |
Du gjør rummet vidt for mine skritt under mig, og mine ankler vakler ikke.
ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ | 38 |
Jeg vil forfølge mine fiender og ødelegge dem, og jeg vender ikke tilbake før jeg har gjort ende på dem.
ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ | 39 |
Jeg gjør ende på dem og knuser dem, så de ikke kan reise sig; de faller under mine føtter.
ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ | 40 |
Og du omgjorder mig med kraft til krig, du bøier mine motstandere under mig.
ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ | 41 |
Og mine fiender lar du vende mig ryggen, mine avindsmenn utrydder jeg.
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ | 42 |
De ser sig om, men der er ingen frelser - efter Herren, men han svarer dem ikke.
ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ | 43 |
Og jeg knuser dem som jordens støv; jeg sønderknuser dem, tramper dem ned som søle på gatene.
ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ | 44 |
Og du redder mig fra mitt folks kamper, du bevarer mig til å være hode for hedninger; folkeferd som jeg ikke kjenner, tjener mig.
בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ | 45 |
Fremmede kryper for mig; bare de hører om mig, blir de mig lydige.
בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ | 46 |
Fremmede visner bort og går bevende ut av sine borger.
חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ | 47 |
Herren lever, og priset er min klippe, og ophøiet er min frelses klippefaste Gud,
האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ | 48 |
den Gud som gir mig hevn og legger folkeferd under mig,
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ | 49 |
og som fører mig ut fra mine fiender; over mine motstandere ophøier du mig, fra voldsmannen redder du mig.
על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ | 50 |
Derfor vil jeg prise dig, Herre, blandt hedningene og lovsynge ditt navn.
מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ | 51 |
Han gjør frelsen stor for sin konge, og han gjør miskunnhet mot sin salvede, mot David og mot hans ætt til evig tid.