< שמואל ב 22 >
וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ | 1 |
Και ελάλησεν ο Δαβίδ προς τον Κύριον τους λόγους της ωδής ταύτης, καθ' ην ημέραν ο Κύριος ηλευθέρωσεν αυτόν εκ χειρός πάντων των εχθρών αυτού και εκ χειρός του Σαούλ·
ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ | 2 |
και είπεν, Ο Κύριος είναι πέτρα μου και φρούριόν μου και ελευθερωτής μου·
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ | 3 |
ο Θεός είναι ο βράχος μου· επ' αυτόν θέλω ελπίζει· η ασπίς μου και το κέρας της σωτηρίας μου, ο υψηλός πύργος μου και η καταφυγή μου, ο σωτήρ μου· συ έσωσάς με εκ της αδικίας.
מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ | 4 |
Θέλω επικαλεσθή τον αξιΰμνητον Κύριον, και εκ των εχθρών μου θέλω σωθή.
כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ | 5 |
Ότε του θανάτου τα κύματα με περιεκύκλωσαν, χείμαρροι ανομίας με κατετρόμαξαν,
חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol ) | 6 |
οι πόνοι του άδου με περιεκύκλωσαν, αι παγίδες του θανάτου με έφθασαν, (Sheol )
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ | 7 |
εν τη στενοχωρία μου επεκαλέσθην τον Κύριον, και προς τον Θεόν μου εβόησα· και ήκουσε της φωνής μου εκ του ναού αυτού, και η κραυγή μου ήλθεν εις τα ώτα αυτού.
ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ | 8 |
Τότε εσαλεύθη και έντρομος έγεινεν η γή· τα θεμέλια του ουρανού εταράχθησαν και εσαλεύθησαν, διότι ωργίσθη.
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ | 9 |
Καπνός ανέβαινεν εκ των μυκτήρων αυτού, και πυρ κατατρώγον εκ του στόματος αυτού· άνθρακες ανήφθησαν απ' αυτού.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ | 10 |
Και έκλινε τους ουρανούς και κατέβη, και γνόφος υπό τους πόδας αυτού.
וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ | 11 |
Και επέβη επί χερουβείμ και επέταξε, και εφάνη επί πτερύγων ανέμων.
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ | 12 |
Και έθεσε σκηνήν πέριξ αυτού το σκότος, ύδατα ζοφερά, νέφη πυκνά των αέρων.
מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ | 13 |
Άνθρακες πυρός εξεκαύθησαν εκ της λάμψεως της έμπροσθεν αυτού.
ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ | 14 |
Εβρόντησεν ο Κύριος εξ ουρανού, και ο Ύψιστος έδωκε την φωνήν αυτού.
וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ | 15 |
Και απέστειλε βέλη και εσκόρπισεν αυτούς· αστραπάς, και συνετάραξεν αυτούς.
ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ | 16 |
Και εφάνησαν οι πυθμένες της θαλάσσης, ανεκαλύφθησαν τα θεμέλια της οικουμένης, εις την επιτίμησιν του Κυρίου, από του φυσήματος της πνοής των μυκτήρων αυτού.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ | 17 |
Εξαπέστειλεν εξ ύψους· έλαβέ με· είλκυσέ με εξ υδάτων πολλών.
יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ | 18 |
Ηλευθέρωσέ με εκ του δυνατού εχθρού μου, και εκ των μισούντων με, διότι ήσαν δυνατώτεροί μου.
יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ | 19 |
Προέφθασάν με εν τη ημέρα της θλίψεώς μου· αλλ' ο Κύριος εστάθη το αντιστήριγμά μου·
ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ | 20 |
Και εξήγαγέ με εις ευρυχωρίαν· ηλευθέρωσέ με, διότι ηυδόκησεν εις εμέ.
יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ | 21 |
Αντήμειψέ με ο Κύριος κατά την δικαιοσύνην μου· κατά την καθαρότητα των χειρών μου ανταπέδωκεν εις εμέ.
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ | 22 |
Διότι εφύλαξα τας οδούς του Κυρίου και δεν ησέβησα εκκλίνας από του Θεού μου.
כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ | 23 |
Διότι πάσαι αι κρίσεις αυτού ήσαν έμπροσθέν μου· και από των διαταγμάτων αυτού δεν απεμακρύνθην.
ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ | 24 |
Και εστάθην άμεμπτος προς αυτόν, και εφυλάχθην από της ανομίας μου.
וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ | 25 |
Και ανταπέδωκεν εις εμέ ο Κύριος κατά την δικαιοσύνην μου, Κατά την καθαρότητά μου έμπροσθεν των οφθαλμών αυτού.
עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ | 26 |
Μετά οσίου, όσιος θέλεις είσθαι, μετά ανδρός τελείου, τέλειος θέλεις είσθαι·
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ | 27 |
μετά καθαρού, καθαρός θέλεις είσθαι· και μετά διεστραμμένου διεστραμμένα θέλεις φερθή.
ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ | 28 |
Και θέλεις σώσει λαόν τεθλιμμένον· επί δε τους υπερηφάνους οι οφθαλμοί σου είναι, διά να ταπεινώσης αυτούς,
כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ | 29 |
διότι συ είσαι ο λύχνος μου, Κύριε· και ο Κύριος θέλει φωτίσει το σκότος μου.
כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ | 30 |
Διότι διά σου θέλω διασπάσει στράτευμα· διά του Θεού μου θέλω υπερπηδήσει τείχος.
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ | 31 |
Του Θεού, η οδός αυτού είναι άμωμος, ο λόγος του Κυρίου είναι δεδοκιμασμένος· είναι ασπίς πάντων των ελπιζόντων επ' αυτόν.
כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ | 32 |
Διότι τις Θεός, πλην του Κυρίου; και τις φρούριον, πλην του Θεού ημών·
האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ | 33 |
ο Θεός είναι το κραταιόν οχύρωμά μου· και καθιστών άμωμον την οδόν μου.
משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ | 34 |
Κάμνει τους πόδας μου ως των ελάφων και με στήνει επί τους υψηλούς τόπους μου.
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ | 35 |
Διδάσκει τας χείρας μου εις πόλεμον, και έκαμε τόξον χαλκούν τους βραχίονάς μου.
ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ | 36 |
Και έδωκας εις εμέ την ασπίδα της σωτηρίας σου· και η αγαθότης σου με εμεγάλυνεν.
תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ | 37 |
Συ επλάτυνας τα βήματά μου υποκάτω μου, και οι πόδες μου δεν εκλονίσθησαν.
ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ | 38 |
Κατεδίωξα τους εχθρούς μου και ηφάνισα αυτούς· και δεν επέστρεψα εωσού συνετέλεσα αυτούς.
ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ | 39 |
Και συνετέλεσα αυτούς, και δεν ηδυνήθησαν να ανεγερθώσιν· και έπεσον υπό τους πόδας μου.
ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ | 40 |
Και περιέζωσάς με δύναμιν εις πόλεμον· συνέκαμψας υποκάτω μου τους επανισταμένους επ' εμέ.
ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ | 41 |
Και έκαμες τους εχθρούς μου να στρέψωσιν εις εμέ τα νώτα, και εξωλόθρευσα τους μισούντάς με.
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ | 42 |
Περιέβλεψαν, αλλ' ουδείς ο σώζων· εβόησαν προς τον Κύριον, και δεν εισήκουσεν αυτών.
ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ | 43 |
Και κατελέπτυνα αυτούς ως την σκόνην της γής· συνέτριψα αυτούς ως τον πηλόν της οδού και κατεπάτησα αυτούς.
ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ | 44 |
Και ηλευθέρωσάς με εκ των αντιλογιών του λαού μου· κατέστησάς με κεφαλήν εθνών· λαός, τον οποίον δεν εγνώρισα, εδούλευσεν εις εμέ.
בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ | 45 |
Ξένοι υπετάχθησαν εις εμέ· μόλις ήκουσαν, και υπήκουσαν εις εμέ.
בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ | 46 |
Ξένοι παρελύθησαν και κατετρόμαξαν εκ των αποκρύφων τόπων αυτών.
חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ | 47 |
Ζη Κύριος· και ευλογημένον το φρούριόν μου· και ας υψωθή ο Θεός, το φρούριον της σωτηρίας μου.
האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ | 48 |
Ο Θεός, ο εκδικών με και υποτάττων τους λαούς υποκάτω μου·
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ | 49 |
Και ο εξαγαγών με εκ των εχθρών μου· συ, ναι, με υψόνεις υπεράνω των επανισταμένων επ' εμέ· ηλευθέρωσάς με από ανδρός αδίκου.
על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ | 50 |
Διά τούτο θέλω σε υμνεί, Κύριε, μεταξύ των εθνών και εις το όνομά σου θέλω ψάλλει.
מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ | 51 |
Αυτός μεγαλύνει τας σωτηρίας του βασιλέως αυτού· και κάμνει έλεος εις τον κεχρισμένον αυτού, εις τον Δαβίδ και εις το σπέρμα αυτού έως αιώνος.