שמואל ב 22
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ | 1 |
Und David redete zu dem HERRN die Worte dieses Liedes, am Tage, als der HERR ihn aus der Hand aller seiner Feinde und aus der Hand Sauls errettet hatte.
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ | 2 |
Er sprach: Der HERR ist meine Felsenkluft, meine Burg und meine Zuflucht;
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ | 3 |
mein Gott ist mein Fels, darin ich mich berge, mein Schild und das Horn meines Heils, meine Festung und meine Zuflucht, mein Erretter, der mich von Gewalttat befreit.
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ | 4 |
Den HERRN, den Hochgelobten, rief ich an und wurde von meinen Feinden errettet.
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ | 5 |
Todeswehen umfingen mich, Bäche Belials schreckten mich;
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol h7585) | 6 |
Stricke der Unterwelt umschlangen mich, Todesschlingen kamen mir entgegen. (Sheol h7585)
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ | 7 |
In meiner Angst rief ich den HERRN an und schrie zu meinem Gott; er hörte in seinem Tempel meine Stimme, mein Schreien kam vor ihn zu seinen Ohren.
| ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ | 8 |
Die Erde bebte und erzitterte, die Grundfesten des Himmels wurden erschüttert und bebten, weil er zornig war.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ | 9 |
Rauch stieg auf von seiner Nase und verzehrendes Feuer aus seinem Mund, Feuerglut brannte daraus hervor.
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ | 10 |
Er neigte den Himmel und fuhr herab, und Dunkel war unter seinen Füßen;
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ | 11 |
er fuhr auf dem Cherub und flog daher, er schwebte auf den Fittichen des Windes.
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ | 12 |
Er machte Finsternis um sich her zu seinem Gezelt, dunkle Wasser, dichte Wolken.
| מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ | 13 |
Vom Glanz vor ihm brannte Feuerglut;
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ | 14 |
und der HERR donnerte vom Himmel, der Höchste ließ seine Stimme erschallen;
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ | 15 |
er schoß seine Pfeile und zerstreute sie, [schleuderte] Blitze und schreckte sie.
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ | 16 |
Da sah man die Betten des Meeres, und die Gründe des Erdbodens wurden aufgedeckt von des HERRN Schelten, von dem Schnauben seines grimmigen Zorns!
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ | 17 |
Er langte herab aus der Höhe und ergriff mich, er zog mich aus großen Wassern;
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ | 18 |
er rettete mich von meinem mächtigen Feind und von meinen Hassern; denn sie waren mir zu stark;
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ | 19 |
sie hatten mich überfallen zur Zeit meines Unglücks; aber der HERR ward mir zur Stütze
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ | 20 |
und führte mich heraus in die Weite, er befreite mich; denn er hatte Wohlgefallen an mir.
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ | 21 |
Der HERR vergalt mir nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände lohnte er mir;
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ | 22 |
denn ich habe die Wege des HERRN bewahrt und bin nicht abgefallen von meinem Gott,
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ | 23 |
sondern ich hatte alle seine Rechte vor mir und stieß seine Satzungen nicht von mir,
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ | 24 |
und ich hielt es ganz mit ihm und hütete mich vor meiner Sünde.
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ | 25 |
Darum vergalt mir der HERR nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vor seinen Augen.
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ | 26 |
Gegen den Frommen erzeigst du dich fromm, gegen den Redlichen redlich,
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ | 27 |
gegen den Reinen erzeigst du dich rein, aber den Hinterlistigen überlistest du.
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ | 28 |
Denn du rettest alles elende Volk, aber du erniedrigst die Augen aller Stolzen.
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ | 29 |
Denn du, HERR, bist meine Leuchte; der HERR macht meine Finsternis licht;
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ | 30 |
denn mit dir kann ich Kriegsvolk zerschmeißen und mit meinem Gott über die Mauern springen.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ | 31 |
Dieser Gott! Sein Weg ist vollkommen, die Rede des HERRN ist geläutert; er ist ein Schild allen, die ihm vertrauen.
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ | 32 |
Denn wer ist Gott, außer dem HERRN, und wer ist ein Fels, außer unserm Gott?
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ | 33 |
Gott umgürtet mich mit Kraft und macht meinen Weg unsträflich,
| משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ | 34 |
er macht meine Füße den Hirschen gleich und stellt mich auf meine Höhen;
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ | 35 |
er lehrt meine Hände streiten und meine Arme den ehernen Bogen spannen;
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ | 36 |
du gabst mir den Schild deines Heils, und deine Herablassung machte mich groß;
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ | 37 |
du machtest mir Raum zum Gehen, daß meine Knöchel nicht wankten.
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ | 38 |
Ich jagte meinen Feinden nach und vertilgte sie und kehrte nicht um, bis sie aufgerieben waren;
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ | 39 |
ich rieb sie auf und zerschmetterte sie, daß sie nicht mehr aufstehen konnten; sie fielen unter meine Füße.
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ | 40 |
Du hast mich gegürtet mit Kraft zum Streit, du hast unter mich gebeugt, die sich wider mich setzten.
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ | 41 |
Du wandtest mir den Rücken meiner Feinde zu, und meine Hasser habe ich vertilgt.
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ | 42 |
Sie schrieen, aber da war kein Retter; zu dem HERRN, aber er antwortete ihnen nicht.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ | 43 |
Und ich zerrieb sie wie Erdenstaub, zertrat sie wie Straßenkot und warf sie hinaus.
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ | 44 |
Du rettetest mich aus den Zänkereien des Volkes und bewahrtest mich auf zum Haupt der Heiden; ein Volk, das ich nicht kannte, dient mir;
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ | 45 |
die Kinder der Fremden schmeicheln mir, sie folgen mir aufs Wort;
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ | 46 |
die Kinder der Fremden verzagen und kommen zitternd hervor aus ihren Schlössern.
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ | 47 |
Es lebt der HERR, und gepriesen sei mein Fels, und erhoben werde der Gott meines Heils!
| האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ | 48 |
Der Gott, der mir Rache verlieh und mir die Völker unterwarf;
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ | 49 |
der mich meinen Feinden entrinnen ließ und mich trotz meiner Widersacher erhöhte, mich errettete von dem gewalttätigen Mann!
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ | 50 |
Darum will ich dich, o HERR, loben unter den Heiden und deinem Namen singen,
| מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ | 51 |
der seinem Könige große Siege verliehen hat und seinem Gesalbten Gnade erweist, David und seinem Samen bis in Ewigkeit!
