< שמואל ב 22 >
וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ | 1 |
Et David adressa à l'Éternel les paroles de ce cantique, au jour où l'Éternel l'eut délivré de la main de tous ses ennemis, et de la main de Saül.
ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ | 2 |
Il dit: Éternel, mon rocher, ma forteresse et mon libérateur!
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ | 3 |
O Dieu, mon rocher, vers qui je me retire; mon bouclier et la force qui me délivre, ma haute retraite et mon asile! mon Sauveur! tu me garantis de la violence.
מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ | 4 |
Je m'écrie: Loué soit l'Éternel! Et je suis délivré de mes ennemis.
כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ | 5 |
Car les flots de la mort m'avaient environné, les torrents des méchants m'avaient effrayé;
חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol ) | 6 |
Les liens du Sépulcre m'avaient environné; les filets de la mort m'avaient surpris. (Sheol )
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ | 7 |
Dans ma détresse, j'invoquai l'Éternel, je criai à mon Dieu; de son palais il entendit ma voix, et mon cri parvint à ses oreilles.
ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ | 8 |
Alors la terre fut ébranlée et trembla, les fondements des cieux s'agitèrent et s'ébranlèrent, parce qu'il était courroucé.
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ | 9 |
Une fumée montait de ses narines, et de sa bouche un feu dévorant; il en jaillissait des charbons embrasés.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ | 10 |
Il abaissa les cieux, et descendit, ayant l'obscurité sous ses pieds.
וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ | 11 |
Il était monté sur un chérubin et volait; il parut sur les ailes du vent.
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ | 12 |
Il mit autour de lui les ténèbres comme une tente, des amas d'eaux, des nuées épaisses.
מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ | 13 |
De la splendeur qui était devant lui, s'embrasèrent des charbons de feu.
ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ | 14 |
L'Éternel tonna des cieux; le Très-Haut fit retentir sa voix.
וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ | 15 |
Il lança des flèches, et dispersa mes ennemis; il lança des éclairs, et les mit en déroute.
ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ | 16 |
Alors le fond de la mer apparut, et les fondements du monde se découvrirent, par la menace de l'Éternel, par le souffle du vent de sa colère.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ | 17 |
Il étendit sa main d'en haut, et me prit; il me tira des grosses eaux.
יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ | 18 |
Il me délivra de mon ennemi puissant, et de mes adversaires qui étaient plus forts que moi.
יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ | 19 |
Ils m'avaient surpris au jour de ma calamité, mais l'Éternel fut mon appui.
ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ | 20 |
Il m'a mis au large; il m'a délivré, parce qu'il a pris son plaisir en moi.
יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ | 21 |
L'Éternel m'a traité selon ma justice; il m'a rendu selon la pureté de mes mains;
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ | 22 |
Car j'ai gardé les voies de l'Éternel, et je n'ai point été infidèle à mon Dieu.
כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ | 23 |
Car toutes ses ordonnances sont devant moi, et je ne m'écarte point de ses statuts.
ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ | 24 |
J'ai été intègre devant lui, et je me suis gardé de mon iniquité.
וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ | 25 |
Aussi l'Éternel m'a rendu selon ma justice, selon ma pureté à ses yeux.
עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ | 26 |
Avec celui qui est bon, tu es bon; avec l'homme intègre tu es intègre.
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ | 27 |
Avec celui qui est pur, tu te montres pur; mais avec le pervers, tu agis selon sa perversité.
ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ | 28 |
Tu sauves le peuple affligé; mais de ton regard tu abaisses les orgueilleux.
כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ | 29 |
Car tu es ma lampe, ô Éternel! Et l'Éternel fait resplendir mes ténèbres.
כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ | 30 |
Avec toi je fonds sur une troupe; avec mon Dieu je franchis la muraille.
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ | 31 |
La voie de Dieu est parfaite, la parole de l'Éternel est éprouvée; il est le bouclier de tous ceux qui se retirent vers lui.
כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ | 32 |
Car qui est Dieu, sinon l'Éternel? Et qui est un rocher, sinon notre Dieu?
האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ | 33 |
Le Dieu qui est ma forteresse assurée, et qui enseigne à l'homme intègre sa voie;
משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ | 34 |
Qui rend mes pieds semblables à ceux des biches, et m'affermit sur mes hauteurs;
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ | 35 |
Qui forme mes mains au combat, et mes bras bandent un arc d'airain.
ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ | 36 |
Tu m'as donné le bouclier de ton salut, et ta bonté m'a fait devenir grand.
תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ | 37 |
Tu élargis le chemin sous mes pas, et mes pieds ne chancellent point.
ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ | 38 |
Je poursuis mes ennemis; je les détruis; et je ne reviens qu'après les avoir exterminés.
ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ | 39 |
Je les consume, je les écrase, et ils ne se relèvent plus; ils tombent sous mes pieds.
ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ | 40 |
Car tu m'as ceint de force pour le combat; tu fais plier sous moi mes adversaires.
ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ | 41 |
Tu fais tourner le dos à mes ennemis devant moi; ceux qui me haïssent, je les détruis.
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ | 42 |
Ils regardent, et point de libérateur! Ils crient à l'Éternel, mais il ne leur répond point.
ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ | 43 |
Et je les broie comme la poussière de la terre; je les écrase, je les foule comme la boue des rues.
ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ | 44 |
Tu me sauves des dissensions de mon peuple; tu me gardes pour être chef des nations. Le peuple que je ne connaissais pas, m'est assujetti.
בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ | 45 |
Les fils de l'étranger viennent me flatter; dès que leur oreille a entendu, ils se sont soumis.
בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ | 46 |
Les fils de l'étranger défaillent, et sortent tremblants de leurs retraites.
חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ | 47 |
L'Éternel est vivant! Et béni soit mon rocher! Que Dieu, le rocher de mon salut, soit exalté!
האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ | 48 |
Le Dieu qui me donne vengeance, et qui m'assujettit les peuples; qui me fait échapper à mes ennemis.
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ | 49 |
Tu m'élèves au-dessus de mes adversaires, tu me délivres de l'homme violent.
על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ | 50 |
C'est pourquoi, ô Éternel, je te louerai parmi les nations, et je chanterai ton nom!
מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ | 51 |
C'est lui qui délivre magnifiquement son roi, et qui fait miséricorde à son oint, à David et à sa postérité, à jamais!