שמואל ב 12
| וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃ | 1 |
於是上主打發納堂先知去見達味；他一來到他跟前，就對他說：「在一座城裡有兩個人，一富一貧；
| לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃ | 2 |
富的有很多牛羊；
| ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת׃ | 3 |
貧的，除一隻小母羊外，什麼也沒有。這隻小母羊是他買來餵養的，在他和他兒女身邊長大，吃他自己的食物，喝他自己杯中的飲料，睡在他的懷裡，帶他如同自己的女兒一樣。
| ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃ | 4 |
有一個客人，來到富人那裡，他捨不得拿自己的牛羊，款待那來到他這裡的旅客，卻取了那貧窮人的母羊，來款待那到他這裡來的人。」
| ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת׃ | 5 |
達味對這人大發憤怒，向納堂說：「上主永在! 做這事的人該死!
| ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל׃ | 6 |
並且，因為他這樣行事，捨不得自己的牛羊，他應七倍償還」。
| ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול׃ | 7 |
約納堂對達味說：「這人就是你! 以色列的天主上主這樣說：是我給你傅油，立你作以色列的君王，是我由撒烏耳手中將你救出，
| ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה׃ | 8 |
是我將你主人的家室賜給你；我把你主人的妻妾放在你懷裏，把以色列和猶大的家族也賜給了你；若還以為太少，我願再給你這樣那樣的恩惠。
| מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃ | 9 |
你為什麼輕視上主，作出衪眼中視為邪惡的事，借刀殺了赫特人烏黎雅，為佔取他的妻子，據為己有﹖你借阿孟子民的刀殺了烏黎雅。
| ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה׃ | 10 |
從此刀劍永不離開你家! 因為你輕視了我，佔取了赫特的妻子，據為己有。
| כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃ | 11 |
上主這樣說：看，我要由自己的家裏激起災禍反對你，我要當你的眼前拿你的妻妾給與你的近人，他要在光天化日之下與你的妻妾同寢。
| כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש׃ | 12 |
你暗中行的事，我卻要叫這事在眾以色列前和太陽下進行」。
| ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות׃ | 13 |
達味對約納堂說：「我得罪了上主! 」約納堂對達味說：「上主已赦免了你的罪惡，你不致於死；
| אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃ | 14 |
但是你在這事上蔑視了上主，給你生的那個孩子，必要死去」。
| וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש׃ | 15 |
以後，約納堂就回家去了。上主打擊了烏黎雅給達味所生的孩子，使他患病甚重。
| ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה׃ | 16 |
達味就為孩子懇求天主，並且禁食，進入房內，穿著苦衣躺在地上過夜。
| ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם׃ | 17 |
皇室的長老到他前，要將他從地上扶起來，他卻不願意，也不與他們一起吃飯。
| ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה׃ | 18 |
到了第七天，孩子竟然死了。達味的臣僕怕告訴他孩子死了，因為他們說：「孩子活著的時候，我們勸他，他還不聽我們的話；我們若告訴他孩子死了，豈不是更使他痛苦﹖」
| וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃ | 19 |
達味見自己的臣僕低聲耳語，就曉得孩子死了，便問臣僕說：「孩子死了嗎﹖」他們答說：「死了! 」
| ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל׃ | 20 |
達味就由地上起來，沐浴、抹油、更衣，進了上主的庭院朝拜了；然後回到家裏，叫人給他擺上飯來，他就吃了。
| ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם׃ | 21 |
他的臣僕對他說：「你這是作的什麼事。孩子著，你為他禁食哀哭；孩子死了你反而起來吃飯」。
| ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃ | 22 |
他答說：「孩子活著，我禁食悲哭，因為我想：也許上主會可憐我，使孩子生存，有誰知道﹖
| ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי׃ | 23 |
如今，他死了，我為什麼還要禁食﹖難道我能叫他回來﹖是我要到他那裏去，他不會回到我這裏來了! 」
| וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה ויהוה אהבו׃ | 24 |
事後，達味安慰了妻子巴特舍巴，再走近她，與她同寢；她又生了一個兒子，給他起名叫撒羅滿；上主也喜愛他，
| וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה׃ | 25 |
派了先知約納堂去，代替上主給他起了個別號，叫耶狄狄雅。
| וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה׃ | 26 |
那時，約阿布正攻打阿孟子民的辣巴，佔據了水城。
| וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים׃ | 27 |
約阿布就派使者到達味那裏說：「攻打辣巴，已佔了水城；
| ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה׃ | 28 |
如今你快調集其餘的軍隊來圍攻，佔領這座城市，免得我攻下了，人拿我的名字作城名」。
| ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה׃ | 29 |
達味遂召集了所有的軍隊，開到辣巴，攻取了那城。
| ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃ | 30 |
達味從米耳公神的頭上，取下了那重一「塔冷通」的金冠來，上面嵌有一塊寶石，達味將這寶石戴在自己頭上，並由城中運走了大批勝利品。
| ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם׃ | 31 |
至於城內的居民，根將他們帶走，叫他們拉鋸、操斧、劈石、做磚；達味對待阿孟子民所有的城市都是如此。然後率領自己的軍隊回了耶路撒冷。
