שמואל ב 11

1 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם׃

E aconteceu que, tendo decorrido um ano, no tempo em que os reis saem, enviou David a Joab, e a seus servos com ele, e a todo o Israel, para que destruíssem os filhos de Ammon, e cercassem a Rabba; porém David ficou em Jerusalém.

2 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃

E aconteceu à hora da tarde que David se levantou do seu leito, e andava passeando no terraço da casa real, e viu do terraço a uma mulher que se estava lavando: e era esta mulher mui formosa à vista.

3 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃

E enviou David, e perguntou por aquela mulher: e disseram: Porventura não é esta Bathseba, filha de Eliam, mulher de Urias, o hetheu?

4 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה׃

Então enviou David mensageiros, e a mandou trazer; e, entrando ela a ele, se deitou com ela (e já ela se tinha purificado da sua imundícia): então voltou ela para sua casa.

5 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃

E a mulher concebeu; e enviou, e fê-lo saber a David, e disse: Prenhe estou.

6 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃

Então enviou David a Joab, dizendo: Envia-me Urias o hetheu. E Joab enviou Urias a David.

7 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃

Vindo pois Urias a ele, perguntou David como ficava Joab, e como ficava o povo, e como ia a guerra.

8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃

Depois disse David a Urias: Desce a tua casa, e lava os teus pés. E, saindo Urias da casa real, logo saiu atráz dele iguaria do rei.

9 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃

Porém Urias se deitou à porta da casa real, com todos os servos do seu senhor: e não desceu à sua casa.

10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃

E o fizeram saber a David, dizendo: Urias não desceu a sua casa. Então disse David a Urias: Não vens tu de uma jornada? Porque não desceste a tua casa?

11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃

E disse Urias a David: A arca, e Israel, e Judá ficam em tendas; e Joab meu senhor e os servos de meu senhor estão acampados no campo; e hei de eu entrar na minha casa, para comer e beber, e para me deitar com minha mulher? Pela tua vida, e pela vida da tua alma, não farei tal coisa.

12 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃

Então disse David a Urias: Fica cá ainda hoje, e amanhã te despedirei. Urias pois ficou em Jerusalém aquele dia e o seguinte.

13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃

E David o convidou, e comeu e bebeu diante dele, e o embebedou: e à tarde saiu a deitar-se na sua cama como os servos de seu senhor; porém não desceu a sua casa.

14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃

E sucedeu que pela manhã David escreveu uma carta a Joab: e mandou-lha por mão de Urias.

15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃

Escreveu na carta, dizendo: Ponde a Urias na frente da maior força da peleja; e retirai-vos de detraz dele, para que seja ferido e morra.

16 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃

Aconteceu, pois, que, tendo Joab observado bem a cidade, pôs a Urias no lugar onde sabia que havia homens valentes.

17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃

E, saindo os homens da cidade, e pelejando com Joab, cairam alguns do povo, dos servos de David: e morreu também Urias, o hetheu.

18 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃

Então enviou Joab, e fez saber a David todo o successo daquela peleja.

19 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך׃

E deu ordem ao mensageiro, dizendo: Acabando tu de contar ao rei todo o successo desta peleja;

20 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה׃

E sucedendo que o rei se encolerize, e te diga: Porque vos chegastes tão perto da cidade a pelejar? Não sabieis vós que haviam de atirar do muro?

21 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃

Quem feriu a Abimelech, filho de Jerubbeseth? Não lançou uma mulher sobre ele do muro um pedaço de uma mó corredora, de que morreu em Thebes? Porque vos chegastes ao muro? Então dirás: também morreu teu servo Urias, o hetheu.

22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב׃

E foi o mensageiro, e entrou, e fez saber a David tudo, porque Joab o enviara dizer.

23 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃

E disse o mensageiro a David: Na verdade que mais poderosos foram aqueles homens do que nós, e sairam a nós ao campo; porém nós fomos contra eles, até à entrada da porta

24 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃

Então os flecheiros atiraram contra os teus servos desde o alto do muro, e morreram alguns dos servos do rei: e também morreu o teu servo Urias, o hetheu.

25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃

E disse David ao mensageiro: Assim dirás a Joab: Não te pareça isto mal aos teus olhos; pois a espada tanto consome este como aquele: esforça a tua peleja contra a cidade, e a derrota: esforça-o tu assim.

26 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃

Ouvindo pois a mulher de Urias que Urias seu marido era morto, lamentou a seu senhor.

27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה׃

E, passado o nojo, enviou David, e a recolheu em sua casa, e lhe foi por mulher, e pariu-lhe um filho. Porém esta coisa que David fez pareceu mal aos olhos do Senhor.