מלכים ב 4

1 ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים׃

Now a wife from among the wives of the sons of the prophets cried out to Elisha, saying, "Your servant my husband is dead, and you know that your servant feared the LORD, but the creditor has come to take for himself my two children to be his slaves."

2 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן׃

Then Elisha said to her, "What shall I do for you? Tell me, what do you have in the house?" And she said, "Your servant has nothing in the house, except a small jar of oil."

3 ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי׃

Then he said, "Go, ask for containers from outside, from all your neighbors, empty containers.

4 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי׃

Then go in and shut the door behind yourself and your sons and pour into all these containers, and you are to set each one aside when it is full."

5 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת׃

So she left him and shut the door behind herself and her sons; they kept bringing her containers, and she kept pouring.

6 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃

Now it came to pass, when the vessels were full, that she said to her son, "Bring me another container." But he said to her, "There aren't any more." Then the oil stopped flowing.

7 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר׃

Then she came and told the man of God, and he said, "Go, sell the oil and pay your debt, and you and your sons can live on the rest."

8 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם׃

Now it happened one day that Elisha traveled to Shunem, where there was a prominent woman, who urged him to eat some food. so whenever he passed by, he would stop in there to eat some food.

9 ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד׃

And she said to her husband, "Look now, I know that this is a holy man of God who often passes by us.

10 נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה׃

Please, let's make a little room on the wall, and let's set up a bed, a table, a chair, and a lamp for him there, so that whenever he comes to us, he can stay there."

11 ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה׃

Now it happened one day he came there, and he turned into the upper room and rested.

12 ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו׃

And he said to Gehazi his servant, "Call this Shunammite." So he called for her and she stood before him.

13 ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת׃

And he said to him, "Say now to her, 'Look, you have gone to all this trouble for us. What can I do for you? Can I put in a good word for you to the king, or to the commander of the army?'" She answered, "I have a home among my own people."

14 ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן׃

So he said, "What then can I do for her?" And Gehazi replied, "Actually, she has no son, and her husband is old."

15 ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח׃

Then he said, "Call her." And when he had called her, she stood in the doorway.

16 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך׃

And he said, "At this season, when the time comes around, you will be holding a son." And she said, "No, my lord, man of God, do not lie to your servant."

17 ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃

But the woman conceived, and bore a son at that season, when the time came around, just as Elisha had said to her.

18 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים׃

And the child grew and it happened one day that he went out to his father to the harvest workers.

19 ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו׃

And he said to his father, "My head, my head." And he said to his servant, "Carry him to his mother."

20 וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת׃

And when he had taken him and brought him to his mother, he sat on her lap until noon, and died.

21 ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃

Then she went up and put him on the bed of the man of God and shut the door behind him and left.

22 ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה׃

Then she called to her husband and said, "Please send me one of the servants and one of the donkeys, that I may run to the man of God and then return."

23 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום׃

But he said, "Why would you want to see him today? It is not the new moon or Sabbath." And she said, "It's alright."

24 ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך׃

Then she saddled a donkey, and said to her servant, "Lead on; do not slow down for me unless I tell you."

25 ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז׃

So she went and came to the man of God at Mount Carmel. So it happened when the man of God saw her afar off, that he said to Gehazi his servant, "Look, there is the Shunammite.

26 עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום׃

Please run now to meet her and ask her, 'Is it well with you? Is it well with your husband? Is it well with the child?'" And she answered, "It is well."

27 ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃

But when she came to the man of God to the mountain, she grabbed hold of his feet. And Gehazi came near to push her away, but the man of God said, "Leave her alone, for she is in severe anguish, and the LORD has hidden it from me and has not told me."

28 ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי׃

Then she said, "Did I ask a son from my lord? Did I not say, 'Do not mislead me?'"

29 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער׃

Then he said to Gehazi, "Tuck your cloak into your belt, and take my staff in your hand, and go. If you meet anyone, do not greet him, and if anyone greets you, do not reply. And lay my staff on the face of the child."

30 ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה׃

But the mother of the child said, "As the LORD lives and as your soul lives, I will not leave you." So he arose and followed her.

31 וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער׃

Now Gehazi went on ahead of them and placed the staff on the face of the child, but there was no sound or response. Therefore he came back to meet him and told him, saying, "The child did not wake up."

32 ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו׃

When Elisha arrived at the house, look, the child was dead, lying on his bed.

33 ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃

So he went in and shut the door on the two of them and prayed to the LORD.

34 ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד׃

Then he got up and lay on the child, and put his mouth on his mouth, and his eyes on his eyes, and his hands on his hands, and he stretched himself upon him, and the body of the child grew warm.

35 וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו׃

Then he returned and walked in the house once back and forth, and went up and stretched himself upon him, and the child sneezed seven times and the child opened his eyes.

36 ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך׃

Then he called to Gehazi and said, "Call this Shunammite." So he called her. When she had come in to him, he said, "Pick up your son."

37 ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא׃

Then she came in and fell at his feet and bowed herself to the ground. Then she picked up her son and left.

38 ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים׃

Now Elisha came again to Gilgal, while there was a famine in the land. And the sons of the prophets were sitting before him, and he said to his servant, "Put on the large pot, and boil stew for the sons of the prophets."

39 ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו׃

Then one of them went out into the field to gather herbs and found a wild vine, and gathered as many of its gourds as his garment would hold, and came and cut them up into the pot of stew, for he was unaware what it was.

40 ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃

So they poured out for the men to eat. Now it happened, as they were eating of the stew, that they cried out, and said, "Man of God, there is death in the pot." And they could not eat it.

41 ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃

But he said, "Bring some flour." And he threw it into the pot and said, "Pour it out for the people, that they may eat." And there was no harm in the pot.

42 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃

Now a man from Baal Shalishah came and brought the man of God bread of the first fruits, twenty loaves of barley, and fresh ears of grain in his sack. And he said, "Give to the people, that they may eat."

43 ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃

But his servant said, "What, should I set this before a hundred men?" So he said, "Give them to the people so that they may eat, for thus says the LORD, 'They will eat, and will have some left over.'"

44 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃

So he set it before them, and they ate, and had some left over, according to the word of the LORD.